משנה פרה ו דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה פרה ו דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

המקדש ונפל הקדוש על ידו או על הצד ואחר כך נפל על השוקת, פסול.

נפל מן השפופרת לשוקת, פסול.

נטל משפופרת וכסה, או שהגיף את הדלת, הקדוש כשר, והמים פסולים.

זקפה בארץ, פסול.

לתוך ידו, כשר, מפני שאפשר.

משנה ב[עריכה]

היה קדוש צף על פני המים, רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, נוטל ומקדש.

וחכמים אומרים, כל שנגע במים, אין מקדשין בו.

זלף את המים ונמצא קדוש מלמטן, רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, מנגב ומקדש.

וחכמים אומרים, כל שנגע במים, אין מקדשין בו.

משנה ג[עריכה]

המקדש בשוקת והטפי בתוכה, אף על פי שפיו צר כל שהוא, המים שבתוכו מקדשין.

אם היה ספוג, המים שבתוכו פסולים.

כיצד יעשה, יזלף עד שהוא מגיע לספוג.

נגע בספוג, אף על פי שהמים צפין על גביו כל שהן, פסולין.

משנה ד[עריכה]

נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית, פסולים.

עלי קנים ועלי אגוז, כשרים.

זה הכלל, דבר שהוא מקבל טומאה, פסול.

ודבר שאינו מקבל טומאה, כשר.

משנה ה[עריכה]

המפנה את המעין לתוך הגת או לתוך הגבים, פסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת, מפני שלא נתמלאו בכלי.

<< | משנה פרה ו דפוסים | >>