משנה פרה ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ו · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית, פסולים.

עלי קנים ועלי אגוז, כשרים.

זה הכלל, דבר שהוא מקבל טומאה, פסול.

ודבר שאינו מקבל טומאה, כשר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית, פְּסוּלִים. עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז, כְּשֵׁרִים. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כָּשֵׁר.

נוסח הרמב"ם

נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולין עלי קנים ועלי אגוז כשרין זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה פסול ודבר שאינו מקבל טומאה כשר.

פירוש הרמב"ם

ידוע שעלי ירקות יטמאו טומאת אוכלין לפי שהן מכלל האוכל, והוא יאמר שהממלא חבית מים חיים לקדש אותה מתנאי המלוי שיהא בכלי כמו שקדמנו, ואם יעזור אל המים ליגר בכלי בידו או ברגלו או בדבר שמקבל טומאה מן האוכלים שהוא פסול, לפי שלא נתמלאו בכלי, וזה דומה למי שישאב בהן או בעלה מן המעיין וישים בחבית, ובתוספתא הזולף בידיו וברגליו ובחרסית של שוקת פסול מפני שלא נתמלאו בכלי, ואם עזר אל המים להגיעם לזה הכלי בדבר שאינו מקבל טומאה הנה אלו המים כשרין, לפי שאלו הדברים אשר יעזרו אותם יהיו דומים לשוקת יגרו עליה המים המלוי, אמנם יהיה בזאת החבית אשר הגיע בהן המים עתה בענין הגרת המים על דבר שאינו מקבל טומאה והם מים חיים כמו שיהיו במעיין, ולא יקראו שאובין אז עד שיגעו בחבית כמו שהתבאר במקוואות:

פירוש רבינו שמשון

נתן ידו או רגלו:    קילוח היורד מהר מעוקם שמשפע ועולה ואין הקילוח יורד לחבית ונתן ידו למעלה בראשו לעשותה כעין צינור כדי שיעברו מים דרך ידו לחבית של קידוש וכן עלי ירקות הראויין לאכילה ומקבלין טומאה פסולין המים כדילפי' בפרק שני דזבחים (דף כה ב) דכתיב מקוה מים יהיה טהור (ויקרא יא, לו) הוייתן ע"י טהרה תהא דאע"ג דהאי קרא גבי מקוה כתיב ילפינן מיניה כל הויות דהכי משמע הוייתן של מים המטהרין ע"י טהרה תהא כשאתה מהוה אותן להיות מקוה או קידוש הוי מהוה אותן ע"י דבר שאינו מקבל טומאה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נתן ידו או רגלו - הרי שהיה קילוח יורד מהר מעוקם ואינו יורד לתוך החבית שרוצה למלאותה לקידוש, ונתן ידו למעלה בראש ההר לעשותה כעין צנור כדי שיעברו המים דרך ידו לחבית של קידוש, וכן עלי ירקות הראויין לאכילה ומקבלין טומאה:

פסולים - המים. כדילפינן בפרק ב' דזבחים (דף כה:) מדכתיב (ויקרא יא, לו) מקוה מים יהיה טהור, הוייתן על ידי טהרה תהא. ואע"ג דהאי קרא במקוה הוא דכתיב, ילפינן מיניה כל הויות. והכי הוי משמעות דקרא, הוייתן של כל מים המטהרים, על ידי טהרה תהא, בין שאתה מהוה אותן להיות מקוה או מילוי הוי מהוה אותן על ידי דבר שאינו מקבל טומאה:

פירוש תוספות יום טוב

עלי קנים ועלי אגוז כשרים. עיין מ"ש מזה בשם הרא"ש במשנה ו' פ"ה דמקואות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

אין פירוש למשנה זו.

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ועלי אגוז:    בפ' שביעי דעדיות בעדות ר' צדוק על זוחלין שלקחן בעלה אגוז פי' הרמב"ם ז"ל דעלה אגוז היינו קליפה החיצונה הירוקה של האגוז ואשמועינן דלא הוי בית קבול וכן פי' שם ג"כ ר"ע ז"ל. ועיין על משנה זו בבית יוסף יורה דעה סי' ר"א רמ"ו ע"א ובתשובות הרא"ש ז"ל כלל ל"א סי' ד':


פירושים נוספים