משנה פרה ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המקדש ונפל קידוש על ידו או על הצד ואחר כך נפל על השוקת פסול נפל מן השפופרת על השוקת פסול נטל מן השפופרת וכיסה או שהגיף את הדלת הקידוש כשר והמים פסולין זקפה בארץ פסול לתוך ידו כשר מפני שאי אפשר.

(ב) היה קידוש צף על פני המים רבי מאיר ורבי שמעון אומרין נוטל ומקדש וחכמים אומרין כל שנגע במים אין מקדשין בו זלף את המים ונמצא קידוש מלמטן רבי מאיר ורבי שמעון אומרין מנגב ומקדש וחכמים אומרין כל שנגע במים אין מקדשין בו.

(ג) המקדש בשוקת והטפי בתוכה אף על פי שפיו צר כל שהוא המים שבתוכו מקודשין אם היה ספוג המים שבתוכו פסולין כיצד יעשה זולף עד שהוא מגיע לספוג נגע בספוג אף על פי שהמים צפין על גביו כל שהן פסולין.

(ד) נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולין עלי קנים ועלי אגוז כשרין זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה פסול ודבר שאינו מקבל טומאה כשר.

(ה) המפנה את המעיין לתוך הגת או לתוך הגבי פסולין לזבים ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת מפני שלא נתמלאו בכלי.

הדף הראשי של משנה פרה ו