לדלג לתוכן

משנה פרה ט ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ט · משנה ט | >>

אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינן ראויין לקדש, מטמאין את הטהור לתרומה, בידיו ובגופו.

את הטהור יח לחטאת, לא בידיו ולא בגופו.

אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמַּיִם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְּיָדָיו וּבְגוּפוֹ. אֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ.

אפר כשר, שנתנו על גבי המים שאינן ראויין לקדש -

מטמאין את הטהור לתרומה - בידיו, ובגופו,
והטהור לחטאת - לא בידיו, ולא בגופו.

זה מבואר ממה שקדם בביאור ההלכה אשר קודם זה, לפי שאלה המים אינן טמאין אלא לגבי טהור בתרומה, אשר אינן ממין אשר הוא טהור לו:

מטמאין ידי הטהור לתרומה:    משום משקים שפוסלים את הידים:

ואת ידי הטהור לחטאת:    כלומר כמו כן צריך להטביל את הידים:

לא בידיו ולא בגופו:    כלומר לא נטמא גופו לא לתרומה ולא לחטאת בין שנגע בידיו בין שנגע בגופו דלענין זה לא חשיבי כמשקין טמאין:

תניא בתוספתא (תוספתא פרה, י) (קטע זה מובא בתוספתא הנ"ל בשינוי לשון, ואילו בספרי זוטא חקת יט כא ניתן למצוא לשון זו.) "אפר כשר שנתערב במים פסולין מטמאין הן את הכהן ואת תרומתו ר' יעקב אומר מטמאין הן משום משקה." פי' במים פסולים היינו שאינן ראויין לקדש דמתניתין. את הכהן ואת תרומתו כלומר דידיו טמאות אף לתרומה אבל גופו לא כדקתני מתני'. רבי יעקב אומר מטמאין הן משום משקה דוקא הטהור לחטאת ולא הטהור לתרומה ודוקא נגע בידו טמא ברגלו טהור ומתני' דלא כרבי יעקב:

אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינם ראוים לקדש - הוי דינא כדין מי חטאת שנפסלו:

מטמאין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו - כדין כל שאר מי חטאת הכשרים. ואין מטמאים הטהור לחטאת, שאין מי חטאת מטמאין הנושאן והנוגע בהן אלא לשאר טומאות, לא לטהרת מי חטאת:

את הטהור לתרומה וכו' וכן העתיק הר"ב. גם הרמב"ם בפט"ו מה"פ. ונ"א את ידי הטהור לתרומה ואת ידי הטהור לחטאת. וכך העתיק הר"ש ופי' מטמאים ידי הטהור לתרומה משום משקים שפוסלים את הידים ואת ידי הטהור לחטאת. כלומר כמו כן צריך להטביל את הידים. לא בידיו ולא בגופו כלומר לא נטמא גופו לא לתרומה ולא לחטאת בין שנגע בידו בין שנגע בגופו. דלענין זה לא חשיבי המשקים טמאים. ע"כ:

(יח) (על המשנה) פירוש, שצריך להטביל ידיו. אבל לא בידיו, כלומר, לא נטמא גופו לא לתרומה ולא לחטאת, בין שנגע בידיו בין בגופו, דלענין זה לא חשיבי כמשקים טמאים. הר"ש:

בפי' רעז"ל צ"ל מטמאים את הטהור לתרומה בידיו ובגופו וכו' וכך פי' הרמב"ם ז"ל וכך גריס אבל רבינו שמשון ז"ל גריס מטמאים את ידי הטהור לתרומה ואת ידי הטהור לחטאת לא בידיו ולא בגופו ופירש כו' עד לא חשיבי כמשקי' טמאים וקשיא לי דתנן לקמן פ' בתרא הטהור לחטאת. שנטמאו ידיו נטמא גופו ועוד דמשקי' גרידי תנן לקמן בפ' עשירי דמטמאין את הטהור לחטאת אם נגע בידיו כל שכן מים שאינם ראויין לקידוש דחמירי טפי כשנתן בהן אפר כשר וגם לא בידיו ולא בגופו אינו מתיישב לגרסתו הלכך נראה כגירסת הרמב"ם ז"ל עכ"ל הרא"ש ז"ל.

וכתב הר"ש ז"ל ומתני' דלא כר' יעקב דפליג בתוספתא דתניא אפר כשר שנתערב במים פסולין דהיינו מים שאינם ראוין לקדש דמתני' מטמאין את הכהן ואת תרומתו ר' יעקב אומר מטמאין הן משום משקה פי' לטהור לחטאת ולא לטהור לתרומה ודוקא נגע בידו אבל ברגלו טהור ע"כ.

יכין

אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינן ראוין לקדש:    ר"ל נתן האפר לתוכן. והרי פסולין להזיי' ונקט במשנה ח' מי חטאת שנפסלו לרבותא דקולא. דאע"ג שהיו למי חטאת הללו שעת הכושר להזיי'. אפ"ה אינו מקבל טומאה במגע להטהור לחטאת בין בנגען בידו או בגופו. והדר במשנתנו אפר פרה שנתנן במים שאינן כשרין. לרבותא דחומרא. דאע"ג דמי חטאת הללו לא היה להן שעת הכושר להזיי'. והול"ל דאין דינן כלל כמי חטאת לטמא הנוגע בהן. אפ"ה מטמאין הטהור לתרומה בין שנגע בהן בידו או בגופו:

בועז

פירושים נוספים