ביאור:משנה מסכת תמיד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

מסכת תמיד: סדר הבוקר במקדש[עריכה]

מבוא לסדר קדשים

דף מפתח לביאור משנה

מבוא למסכת תמיד[עריכה]

מסכת תמיד מתארת את עבודת הבוקר במקדש, ומשלבת בתיאור רמזים ערכיים רבים.

לשונה של המסכת דומה ללשונן של קבוצת מסכתות המתארות את המקדש השני: כמעט ואין בה מחלוקות, ולכן רובה ככולה סתם משנה; הנימה השלטת היא נימה נוסטלגית, המייפה את הזכרון ומעצבת אותו כמסורת חכמים - בניגוד למסורות כתתיות. יחד עם מסכת תמיד ניתן למנות בקבוצה זו גם את מסכת מידות, את הפרקים הראשונים במסכת יומא, וחלק מפרקי מסכתות שקלים וחגיגה.

המסרים הערכיים מתבטאים בדרכי עריכת המסכת ובהרמזים מקראיים רבים השזורים בה. אחד המקורות החוזרים ונרמזים הוא מגילת שיר השירים. המגילה נדרשה ע"י חכמים כסמל לאהבת הקב"ה ועמו, וההרמזים מבטאים את הרעיון שעבודת המקדש היתה אחד הביטויים לאהבה זו. לדוגמא, אפילו בתיאור הובלת התמיד לבית המטבחיים (לקמן ג, ה) מופיע רמז למשיכת הרעיה אחרי הדוד.

מערכת נוספת קשורה למשמעות התמיד כביטוי להקרבה ולמסירות של העם לאלוהיו, ומופיעה במיוחד בפרק ד: שם מופיעים רמזים לעקידת יצחק, לתשובה וקריעת הלב, ולעובדה שהקב"ה יודע ומכיר את כל עוונותינו.

בנוסף להרמזים המקראיים, גם בעריכת הפרקים מתבטאים ערכים כלליים, ע"י העמדה של שני נושאים זה לעומת זה. לדוגמא: בפרק א מועמדים הלילה והיום כביטויים ליחיד ולציבור בהתאמה. היום הוא זמן הקהל והציבור, ואילו הלילה הוא זמן היחיד, אבל אפילו בלילה זוכה היחיד לתמיכת הציבור שסביבו. בפרק ד מוצג מקום שחיטת התמיד והזאת דמו לעומת ניתוח גופו של התמיד, המתואר בביטויים דומים לאלו של תהלוכת הכוהנים בהר הבית. המשנה ( בסוף פרק ד) מדגישה את ההפסקה בכל עבודות הבוקר לפני שהושלמו, שנעשתה עבור תפילת הכוהנים. בפרק ה מוצגת הכניסה של הכוהנים להיכל להשתחוות שם, שהייתה מנהג של כל הכוהנים - מול הקטרת הקטורת, שהיו לה מוניטין מיסטיים, ושנעשתה פעם אחת בלבד בחיי כל כהן. גם בפרק ז מוצגת ההשתחוויה - הפעם מול הקרבת התמיד על המזבח: כשהכוהנים משתחווים - העם זוכה לבריות, ואילו כשהם עובדים על המזבח, ומקהלת הלוויים שרה - העם הם המשתחווים, ומבטאים את כפיפותם לאל ולעבודתו.

כאמור, פרק א מתאר את השכמת הבוקר של הכוהנים הישנים במקדש. המסכת עוקבת אחריהם ומתארת את מעשי חבורת הכוהנים - לעומת מעשי היחידים שעלו בגורל. פרק ב מתאר את דישון מזבח העולה, שנעשה ע"י חבורת כוהנים. בפרק ג מכינים הכוהנים את התמיד, ומדשנים את המנורה ואת מזבח הזהב. פרק ד, במרכז המסכת, עוסק בשחיטת התמיד, בניתוח אבריו ובתהלוכת הכוהנים לאחר שחיטתו. פרקים ה-ו עוסקים בקטורת: פרק ה מעמיד מולה, באמור, את ההשתחוויה של הכוהנים בהיכל, ופרק ו - את השלמת עבודות הבוקר. פרק ז מתאר את עבודת הכהן הגדול, שיכול היה לבחור האם לעבוד וכמה (ראו יומא א, ב,) ובעבודתו ניכר מתח בין כבוד האדם לבין כבוד האל שאותו הוא עובד.

מבנה המסכת בפירוט[עריכה]

פרק א: "בשלושה מקומות" - הבוקר במקדש

  1. יחידים בלילה
  2. טקס ציבורי בבקר

פרק ב: "ראוהו אחיו" - הכוהנים בראש המזבח

  1. ארגון האברים והפדרים
  2. הכנת מערכות העצים
  3. הדלקת המערכות

פרק ג: "אמר להם הממונה I" - עבודת הבוקר

  1. הכנות לעבודת הבוקר
  2. עבודת הבוקר

פרק ד: "לא היו כופתין" - שחיטת התמיד ופירוקו

  1. התמיד במקום
  2. התמיד כמקום
  3. שורת אברי התמיד

פרק ה: "אמר להם הממונה II" - קטורת ותפילה

  1. תפילה ופיס
  2. הקטרת הקטורת והכניסה לאולם

פרק ו: "החלו עולים במעלות" - השלמת דישון המנורה והקטרת הקטורת

  1. השלמת דישון המנורה והמזבח הפנימי
  2. הקטרת הקטורת

פרק ז: "בזמן שכהן גדול" - עבודת הכהן הגדול

  1. כניסה להיכל וברכה לעם
  2. הקטרת התמיד ושירה