ביאור:משנה תמיד פרק ו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
----
השלמת דישון המנורה והקטרת הקטורת
[עריכה]חטיבה I: השלמת דישון המנורה והמזבח הפנימי
[עריכה](א) החלו עולים הזוכים בקטורת ובמחתה במעלות האולם.
השלמת דישון המזבח והמנורה מהמתואר לעיל ג, ט. השוו שמות כ כב: למזבח לא היו עולים במעלות, אבל לאולם כן! הנרות במנורה היו מנוקים ("מדושנים") בשני סבבים: חמישה בשחר ושנים עכשיו. הנר המערבי משני הנרות המזרחיים (השני מצד מזרח) נשאר דולק כל היום, וראו ספרא אמור פרשה יג ז, וכן ספרי במדבר נט, שאינו מכבה נר דולק. לאחר שיצאו, היו שופכים את תכולת הטני והכוז ליד תחתית הכבש של המזבח החיצון, ראו לעיל א, ד. |
מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם.
- מי שזכה בדישון מזבח הפנימי נכנס ונטל את הטני, והשתחוה ויצא.
- מי שזכה בדישון המנורה,
- נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין - מדשן את המזרחי
- ומניח את המערבי דולק, שממנו היה מדליק את המנורה בין הערבים.
- מצאו שכבה - מדשנו, ומדליקו ממזבח העולה.
- נטל את הכוז ממעלה שניה, והשתחוה ויצא:
חטיבה II: הקטרת הקטורת
[עריכה](ב) מי שזכה במחתה צבר את הגחלים על גבי המזבח, ורדדן בשולי המחתה ע"י שולי המחתה
- והשתחוה ויצא:
(ג) מי שזכה בקטורת היה נוטל את הבזך מתוך הכף, ונותנו לאוהבו או לקרובו.
בסך הכל היו שלושה בעת ההכנות להקטרה: מי שזכה במחתה, המקטיר ועוזרו. הזוכה במחתה מסיים את רידוד הגחלים ומסתלק, ונשארים המקטיר ועוזרו. העוזר של המקטיר מעביר את הקטורת מהבזיך (ואם התפזר - גם מהמחתה) - לחפניו של המקטיר. ביום הכיפורים נאלץ הכהן הגדול להסתדר בקדש הקדשים בלי עוזר, ועל כך אמרו שההקטרה היא "מלאכה קשה", ראו יומא מז ב. כל מקטיר עשה מלאכה זו בפעם הראשונה בחייו. לכן צריך להדגיש לפניו שיתחיל להניח את הקטורת מהצד הרחוק ממנו, אחרת האש עלולה לגרום לו לכוויות. והשוו יומא א, ג - ז: גם שם מלמדים את הכהן, ותואר הכבוד של הכהן הגדול הוא "אישי". בזמן הקטרת הקטורת מתרחקים כל הכהנים מההיכל, וראו ויקרא טז יז, וספרא אחרי מות פרק ד ו, וראו כלים א, ט. אבל עוזרו של המקטיר נשאר איתו. הוא לא נבחר ולא עלה בגורל, ובכל זאת זכה בבלעדיות על מעשה ההקטרה! |
- נתפזר ממנו לתוכו - נותנו לו בחפניו.
- ומלמדים אותו: הוי זהיר שמא תתחיל לפניך, שלא תכוה.
- התחיל מרדד ויוצא לאחר שהזוכה במחתה רידד את הגחלים ויצא - לא היה המקטיר מקטיר
- עד שהממונה אומר לו "הקטר!"
- אם היה כהן גדול - הממונה אומר: "אישי כהן גדול, הקטר!"
פרשו העם - והקטיר
- והשתחוה ויצא: