משנה תמיד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


תמיד פרק ב', ב: משנה תוספתא בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק שני ("ראוהו אחיו") · >>

פרקי מסכת תמיד: א ב ג ד ה ו ז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

ראוהו אחיו שירד, והם רצו ובאו, מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור, נטלו את המגריפות ואת הצינורות ועלו לראש המזבח.

האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב, סונקין אותם לצדדי המזבח.

אם אין הצדדין מחזיקין, סודרין אותם בסובב על הכבש.

משנה ב

החלו מעלין באפר על גבי התפוח.

ותפוח היה באמצע המזבח, פעמים עליו כשלש מאות כור.

וברגלים לא היו מדשנין אותו, מפני שהוא נוי למזבח.

מימיו לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן.

משנה ג

החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה.

וכי כל העצים כשרים למערכה?

הין. כל העצים כשרין למערכה, חוץ משל זית ושל גפן.

אבל באלו רגילין, במורביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן.

משנה ד

סידר המערכה גדולה מזרחה, וחזיתה מזרחה, וראשי הגיזרין הפנימים היו נוגעים בתפוח.

וריוח היה בין הגיזרים שהיו מציתים את האליתא משם.

משנה ה

בררו משם עצי תאנה יפין, לסדר המערכה שניה לקטורת מכנגד קרן מערבית דרומית, משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות.

בעומד חמש סאים גחלים. ובשבת בעומד שמונת סאין גחלים, ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.

האיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב, מחזירין אותן למערכה.

הציתו שתי המערכות באש, וירדו ובאו להם ללשכת הגזית.

משנה מנוקדת

(א) רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד,
וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ.
מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר.
נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת,
וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ.
הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב,
סוֹנְקִין אוֹתָם לְצִדְדֵי הַמִּזְבֵּחַ;
אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין,
סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ.
(ב) הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בָּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ.
וְתַפּוּחַ הָיָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ,
פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּר.
וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ.
מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן.
(ג) הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין
לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה.
וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה?
הֵין;
כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה,
חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן;
אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין:
בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה,
וְשֶׁל אֱגוֹז,
וְשֶׁל עֵץ שֶׁמֶן.
(ד) סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה מִזְרָחָה,
וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה,
וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִיִּים הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפּוּחַ;
וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגִּזְרִים,
שֶׁהָיוּ מַצִּיתִים אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם.
(ה) בָּרְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְּאֵנָה יָפִין,
לְסַדֵּר הַמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה לַקְּטֹרֶת,
מִכְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית,
מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת,
בְּעֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים.
וּבְשַׁבָּת בְּעֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים,
שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים.
הָאֵבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב,
מַחֲזִירִין אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה.
הִצִּיתוּ שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בָּאֵשׁ,
וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית.


נוסח הרמב"ם

(א) ראוהו אחיו שירד - והן רצו ובאו.

מיהרו וקידשו ידיהן ורגליהן מן הכיור,
ונטלו את המגרפות ואת הצנירות - ועלו לראש המזבח,
והאיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב - סונקין אותן לצדדי המזבח.
אם אין הצדדין מחזיקין - סודרין אותן בסובב על הכבש.


(ב) החלו מעלין באפר - על גבי התפוח.

ותפוח היה באמצע המזבח,
פעמים עליו שלש מאות כור.
וברגלים - לא היו מדשנין אותו,
מפני שהוא נואי למזבח.
מימיו לא נתעצל כוהן - מלהוציא את הדשן.


(ג) החלו מעלין בגזירין - לסדר את המערכה.

וכי כל העצים כשרין למערכה? - הין,
כל העצים - כשרים,
חוץ - משל זית, ומשל גפן,
אבל, באלו רגילין -
במורבייות של תאנה, ושל אגוז, ושל עץ שמן.


(ד) סידר את המערכה -

גדולה - מזרחה, וחזיתה מזרחה,
וראשי הגזירין הפנימין - היו נוגעין בתפוח.
וריוח היה בין הגזירין - שהיו מציתין את האליתא משם.


(ה) בררו משם עצי תאנה יפים,

לסדר את המערכה השניה לקטורת -
מכנגד קרן מערבית דרומית,
משוך מן הקרן כלפי צפון - ארבע אמות,
כעומד חמש סאין גחלים,
ובשבת - כעומד שמונת סאין גחלים,
ששם - היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.
האיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב - מחזירין אותן למערכה.
הציתו שתי מערכות באש,
וירדו - ובאו להן ללשכת הגזית.


פירושים

משנה תמיד, פרק ב':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב