משנה תמיד ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ראוהו אחיו שירד - והן רצו ובאו.

מיהרו וקידשו ידיהן ורגליהן מן הכיור,
ונטלו את המגרפות ואת הצנירות - ועלו לראש המזבח,
והאיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב - סונקין אותן לצדדי המזבח.
אם אין הצדדין מחזיקין - סודרין אותן בסובב על הכבש.


(ב) החלו מעלין באפר - על גבי התפוח.

ותפוח היה באמצע המזבח,
פעמים עליו שלש מאות כור.
וברגלים - לא היו מדשנין אותו,
מפני שהוא נואי למזבח.
מימיו לא נתעצל כוהן - מלהוציא את הדשן.


(ג) החלו מעלין בגזירין - לסדר את המערכה.

וכי כל העצים כשרין למערכה? - הין,
כל העצים - כשרים,
חוץ - משל זית, ומשל גפן,
אבל, באלו רגילין -
במורבייות של תאנה, ושל אגוז, ושל עץ שמן.


(ד) סידר את המערכה -

גדולה - מזרחה, וחזיתה מזרחה,
וראשי הגזירין הפנימין - היו נוגעין בתפוח.
וריוח היה בין הגזירין - שהיו מציתין את האליתא משם.


(ה) בררו משם עצי תאנה יפים,

לסדר את המערכה השניה לקטורת -
מכנגד קרן מערבית דרומית,
משוך מן הקרן כלפי צפון - ארבע אמות,
כעומד חמש סאין גחלים,
ובשבת - כעומד שמונת סאין גחלים,
ששם - היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.
האיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב - מחזירין אותן למערכה.
הציתו שתי מערכות באש,
וירדו - ובאו להן ללשכת הגזית.


הדף הראשי של משנה תמיד ב

משנה תמיד, פרק ב':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב