משנה תמיד ב רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) ראוהו אחיו שירד - והן רצו ובאו.
- מיהרו וקידשו ידיהן ורגליהן מן הכיור,
- ונטלו את המגרפות ואת הצנירות - ועלו לראש המזבח,
- והאיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב - סונקין אותן לצדדי המזבח.
- אם אין הצדדין מחזיקין - סודרין אותן בסובב על הכבש.
(ב) החלו מעלין באפר - על גבי התפוח.
- ותפוח היה באמצע המזבח,
- פעמים עליו שלש מאות כור.
- וברגלים - לא היו מדשנין אותו,
- מפני שהוא נואי למזבח.
- מימיו לא נתעצל כוהן - מלהוציא את הדשן.
(ג) החלו מעלין בגזירין - לסדר את המערכה.
- וכי כל העצים כשרין למערכה? - הין,
- כל העצים - כשרים,
- חוץ - משל זית, ומשל גפן,
- אבל, באלו רגילין -
- במורבייות של תאנה, ושל אגוז, ושל עץ שמן.
- כל העצים - כשרים,
(ד) סידר את המערכה -
- גדולה - מזרחה, וחזיתה מזרחה,
- וראשי הגזירין הפנימין - היו נוגעין בתפוח.
- וריוח היה בין הגזירין - שהיו מציתין את האליתא משם.
(ה) בררו משם עצי תאנה יפים,
- לסדר את המערכה השניה לקטורת -
- מכנגד קרן מערבית דרומית,
- משוך מן הקרן כלפי צפון - ארבע אמות,
- כעומד חמש סאין גחלים,
- ובשבת - כעומד שמונת סאין גחלים,
- ששם - היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.
- לסדר את המערכה השניה לקטורת -
- האיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב - מחזירין אותן למערכה.
- הציתו שתי מערכות באש,
- וירדו - ובאו להן ללשכת הגזית.
הדף הראשי של משנה תמיד ב
משנה תמיד, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב