ברטנורא על תמיד ב

משנה תמיד, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

ראוהו אחיו - לאותו שתרם את המזבח:

שירד - מן המזבח ונתן את הגחלים במזרחו:

והם רצו וכו' וקדשו ידיהם ורגליהם - כדי לעבוד עבודה :

סונקים - מסלקים אותן. לשון נענוע ונדנוד. וכן כגדי מסנקן [פסחים דף ג' ע"ב], גדי שהוא עיף על ידי נענוע ונגיחות שמנגחין זה בזה. אף כאן סונקים מנענעים ומהפכין אותן בצנורות לצדדי המזבח:

בסובב על הכבש - כלומר על הכבש שכנגד הסובב:

(ב)

החלו מעלין באפר - לאחר שסלקו לצדדים או לסובב אברים ופדרים שלא נתאכלו, היו מושכין את האפר במגרפות שבידם ומעלין אותו לתפוח, כמין כרי גדול של אפר שהיה באמצע המזבח צבור ועשוי כתפוח:

פעמים עליו כשלש מאות כור - גוזמא קתני, ידמעולם לא הניחו להיות עליו שלש מאות כור:

וברגלים לא היו מדשנים אותו - לא היו מוציאין את הדשן לחוץ אע"פ שהוא רבה על המזבח:

מפני שהוא נוי למזבח - שיהיה נראה שקרבנות הרבה היו על גבי המזבח:

מימיו לא נתעצל - כלומר מה שהיה דשן כל כך, לא מחמת עצלות הכהנים, אלא לנוי להראות שקרבנות הרבה קרבו על גבי המזבח:

(ג)

מעלין בגזירין - שני עצים ארוכים ומשופין היו נותנים לתוך אורך המערכה, דכתיב (ויקרא ו) וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר, מלמד שטעונה שני עצים :

וכי כל העצים כשרים למערכה - דקתני החלו מעלין בגזרין סתם ולא קא מפרש מאיזה מין של עצים היו הגיזרים. ומשני, הן, כלומר הכל כשרים חוץ משל זית ושל גפן דאסורין משום ישוב ארץ ישראל, לפי שהן טוענים פירות. ואית דאמרי טעמא, לפי שהן נעשים דשן מיד:

מורביות - ענפים של תאנה. ודוקא תאנים רעות. דלא עבדי פירי :

ושל עץ שמן - העושה שמן אפרסמון. ואני שמעתי, שהוא האילן שקורים לו בלע"ז פינ"ו, ובערבי צינובו"ר. ואע"ג דעץ מאכל הוא אין בו צורך כמו בגפן וזית, הלכך לא אסרוהו משום ישובה של ארץ ישראל כדרך שאסרו הגפן והזית:

(ד)

מערכה גדולה - לפי שיש עוד מערכה אחרת, קרי להך מערכה גדולה. שלש מערכות היו שם בכל יום, אחת מערכה גדולה ששורפים עליה התמיד, והשנית מערכה פחותה ממנה והיא קרויה מערכה של קטורת, שנוטלים ממנה גחלים במחתה לקטורת שמקטירים בבוקר ובין הערבים, והשלישית אינה משמשת כלום אלא לקיום האש, דכתיב (ויקרא ו) והאש על המזבח תוקד בו, זו מערכה שלישית של קיום האש:

וחזיתה מזרחה - מראית פניה דהיינו הפתח והחלון של מערכה, לצד מזרח של מזבח:

וראשי גיזרין - הפנימים היו ארוכים עד שהיו נוגעים בתפוח:

את האליתא - חריות וקסמין דקין תוחבין בין הגדולים להצית האש ואליתא לשון אליה, על שם זנבות האודים:

(ה)

בררו משם - מבין מקום העצים:

בעומד חמש סאים - היה באותה מערכה של קטורת כמו חמש סאים גחלים שמהם היה חותה לצורך הקטורת:

בעומד - כמו באומד:

ובשבת בעומד שמונה סאים - לפי שצריך עוד גחלים לשני בזיכי לבונה של לחם הפנים שהיו מקטירים משבת לשבת:

מחזירים אותן למערכה - ונשרפים שם בצדי המערכה הגדולה:

ובאו להם ללשכת הגזית - לעשות פייסות :