משנה תמיד ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ב · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה.

וכי כל העצים כשרים למערכה?

הין. כל העצים כשרין למערכה, חוץ משל זית ושל גפן.

אבל באלו רגילין, במורביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה. הֵין. כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן.הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה. הֵין. כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן.

נוסח הרמב"ם

החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה וכי כל העצים כשרין למערכה הין כל העצים כשרים חוץ משל זית ומשל גפן אבל באלו רגילין במורבייות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן.

פירוש הרמב"ם

החלו מעלין בגזירין לסדרי אש המערכה כו'. גזירין הם גזירי עצים המפוצלים וכבר נתבאר בשר מכפורים שעל כל פנים מעריכין העצים בכל יום על המזבח בתמיד של שחר ושל בין הערבים וכתיב בסיפרא וערכו עצים על האש אף על פי שהאש היה יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וסדור המערכה הוא סדור העצים שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר. ולא היו בוערים עצי זיתים ולולבי גפנים משום ישוב ארץ ישראל ועוד שהם ממהרים לעשות אפר. ומה שאמר שהיו בוערים בו עצי תאנים ע"מ שיהיו תאנים מדבריות שאינן ראויות לאכילה מפני ישוב ארץ ישראל ג"כ. וכבר ביאר הגמרא ואמר מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסדור מערכה ובשני גזירי עצים ושני גזירי עצים הן שקרבים עם תמיד של בין הערבים כמו שבארנו בשני מכפורים וכן עם תמיד של שחר כמו שנתבאר במסכת זו.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מעלין בגזירין - שני עצים ארוכים ומשופין היו נותנים לתוך אורך המערכה, דכתיב (ויקרא ו) וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר, מלמד שטעונה שני עצים י:

וכי כל העצים כשרים למערכה - דקתני החלו מעלין בגזרין סתם ולא קא מפרש מאיזה מין של עצים היו הגיזרים. ומשני, הן, כלומר הכל כשרים חוץ משל זית ושל גפן דאסורין משום ישוב ארץ ישראל, לפי שהן טוענים פירות. ואית דאמרי טעמא, לפי שהן נעשים דשן מיד:

מורביות - ענפים של תאנה. ודוקא תאנים רעות. דלא עבדי פירי יא:

ושל עץ שמן - העושה שמן אפרסמון. ואני שמעתי, שהוא האילן שקורים לו בלע"ז פינ"ו, ובערבי צינובו"ר. ואע"ג דעץ מאכל הוא אין בו צורך כמו בגפן וזית, הלכך לא אסרוהו משום ישובה של ארץ ישראל כדרך שאסרו הגפן והזית:

פירוש תוספות יום טוב

החלו מעלין בגיזרין. פירש הר"ב שני עצים ארוכים ומשופים כו'. וקשיא לי לישנא דהחלו מעלין שהוא לשון רבים ובמשנה ה' פ"ב דיומא כתבתי דמדכתיב ובער ילפינן דשני גזרי עצים דבבקר כהן א' מעלה אותם. ובדברי הרמב"ם משמע דגיזרין דהכא לאו שני גיזרי הם. אלא בכל עצי המערכה מיירי. ובחבורו פ"ב מה"ת כתב וז"ל בבקר עורכים עצים ועורכים בראש המזבח מערכה גדולה של אש שנאמר (ויקרא ו') ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר. וכן מצוה לעלות בשני גזרים של עץ עם תמיד של שחר יתר על עצי המערכה. שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבקר. ע"כ. וז"ל המפרש במשנה דלקמן אותו שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור המערכה ובשני גזירין. כדמוכח ביומא (דף כ"ב) [כמ"ש שם] והא דקתני החלו מעלים בגיזרים הם מסייעים לו שהיו מעלים את העצים. והוא מסדרן. ע"כ. וסידור השני גזרים היה אחר סידור מערכה שניה כדאמרינן ביומא פ"ג דף נ"ג. ונפקא לן. מדכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר. עליה ולא על חברתה מכלל דאיכא לחברתה. והאי עליה מיבעי ליה לגופיה. תרי עליה כתיבי.

במרבית. פירושו כתבתי במשנה ה' פרק ג' דשביעית:

של תאנה. כתב הר"ב ודוקא תאנים הרעות דלא עבדי פירי. אליבא דמ"ד דטעמא משום ישוב א"י. המפרש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על הברטנורא) וקשיא לי לישנא דהחלו מעלין שהוא לשון רבים, ובמשנה ה' פרק ב' דיומא כתבתי דמדכתיב ובער ילפינן דבבקר כהן אחד מעלה אותם. ובדברי הר"מ משמע דנזירין דהכא לאו שני גיזרים הם, אלא בכל עצי מערכה [דמערכה גדולה] מיירי, וזה לשון המפרש הזוכה בתרומת הדשן זכה בסידור המערכה ובב' גזירין. והא דקתני החלו מעלין, ר"ל שהיו מסייעין לו, שהם היו מעלין העצים והוא סידרן. וסידור הב' גזירין היה אחר מערכה שניה. ועתוי"ט:

(יא) (על הברטנורא) אליבא דמ"ד דטעמא משום ישוב א"י. מפרש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

החלו מעלין בגיזרין וכו':    בס"פ שני דיומא תניא מי שזכה בתרומת הדשן הוא יזכה בסידור המערכה ובסידור שני גזירי עצים כמו שאכתוב בסמוך בסימן ד' בס"ד בשם המפרש שבדפוס ז"ל:

כל העצים כשרין חוץ משל זית וכו':    כך הגיה הררי"א ז"ל ומחק מלת המערכה:

חוץ משל זית ושל גפן:    במדרש רבה ראש פ' צו משמע דמפרש טעמא דמתניתין משום שהיו מנסכין ביין ושמן. ובגמרא בברייתא ר' אליעזר מוסיף לפסול אף של מייש ושל אלון ושל דקל ושל חרוב ושל שקמה ובגמרא מפרש טעמיא למ"ד משום דקטמי בהא פליגי דמ"ס אע"ג דלא קטמי מגואי כיון דקטמו מאבראי לא מייתינן ומ"ס כיון דלא קטמי מגואי אע"ג דמבראי קטמי מייתינן ולמ"ד דטעמא דמתניתין נמי משום ישוב ארץ ישראל דמשמע דס"ל לתנא דמתניתין דמביאין ממנו עצים מיירי בדלא עביד פירי דומיא דתאנה דקתני במתניתין דרגילין להביא ממנה דמיירי בדלא עבדא פירי ופירש המפרש דליכא טעמא דאיסור משום ישוב א"י נמי אלא דוקא במנויין בקרא בשבח א"י אבל בשאר פירות ליכא איסור משום א"י נמי:

מורביות:    חריות וענפים דקים לפי ששורפים יותר ואין מעלין עשן אבל אילנות זקנים אינם נוחין לשרוף כמו אילנות בחורים א"נ לית בהו קשרים בבחורים כמו בזקנים. בפירוש רעז"ל אית דאמרי טעמא לפי שהן נעשין דשן מיד. אמר המלקט ולפי הגרסא דגרסינן בגמרא דקטרי פירוש שיש בהן קשרים ומוציאין מים ואין מתייבשין יפה וגם אינם חלקים. ל"א קטרי מעלין עשן הרבה ואית דגרסי דקטמא וכו' וכדפירש רעז"ל ולהאי גירסא ר' אליעזר מוסיף להתירא דאף בשל חרוב וכו' היו רגילין כיון דלא קטמי מגואי עיין בספר קרבן אהרן פ' ויקרא פרק ששי. וביד פ"ז דהלכות איסורי מזבח סימו ג' ובפ' שני דהלכות תמידים ומוספין סימן ב':

תפארת ישראל

יכין

החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה:    ר"ל לאחר שסלקו הדשן, התחילו הכהנים להעלות עצים למזבח לסדר מערכות. וזה שזכה בתרומת הדשן הולך בראשון ונושא ב' גזירי עצים [ובערב, ב' כהנים נושאין כל א' גיזרה א' [כיומא דכ"ו ב']. והב' גזרין היו עצים משופין. אורך כל א' אמה, ורחבו אמה, ועוביו כמחק של גדיש [כזבחים דס"ב ב']. ונ"ל שלא הניחו הגזרין על שטח רחבן, דהרי ע"י הרוחב יכבה האש. אלא על שפתם המחודד הניחום:

וכי כל העצים כשרים למערכה:    ר"ל מדקתני סתמא, משמע דכל העצים כשרין. ומשני הן וכו':

כל העצים כשרין למערכה:    היינו כל המינין כשרין. אבל כל עץ המתולע פסול:

חוץ משל זית ושל גפן:    משום ישוב ארץ ישראל, דהרי אלו טוענין פירות חשובים. וי"א משום דעצים הללו יש בהן קשרים ואינן דולקין יפה:

אבל באלו רגילין במרביות:    ענפים.

של תאנה:    דוקא ענפי תאנים זקנים. שכבר אינן עושין פירות אבל של זית וגפן גם זקנים עושין עכ"פ מעט פירות חשובות:

ושל אגוז:    וואלנוסבוים:

ושל עץ שמן:    פיכטענהאלץ שמן. שאלו העצים מתלהבין יפה. ולא לקחו עצי ארזים ארנים וברושים [כפ"ג דפרה], מדמעלין עשן הרבה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים