משנה תמיד ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ראוהו אחיו שירד, והם רצו ובאו, מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור, נטלו את המגריפות ב ואת הצינורות ג ועלו לראש המזבחד.

האברין והפדרין ה שלא נתאכלו מבערב, סונקין אותם לצדדי המזבח.

אם אין הצדדין מחזיקין, סודרין אותם בסובב על הכבשו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ, מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ.רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ, מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ.

נוסח הרמב"ם

ראוהו אחיו שירד והן רצו ובאו מיהרו וקידשו ידיהן ורגליהן מן הכיור ונטלו את המגרפות ואת הצנירות ועלו לראש המזבח והאיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב סונקין אותן לצדדי המזבח אם אין הצדדין מחזיקין סודרין אותן בסובב על הכבש.

פירוש הרמב"ם

ראוהו אחיו שירד והם רצו ובאו מהרו כו'. מגריפות שם ידוע: וצינורות שפודין (מעלין): סולקין שעושין כמין כרי. ומה שאמר בסובב על הכבש ענינו ועל הכבש כנגד הסובב וכשנצייר הכבש והמזבח יתבאר לך איך הוא הסובב וזולתו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ראוהו אחיו - לאותו שתרם את המזבח:

שירד - מן המזבח ונתן את הגחלים במזרחו:

והם רצו וכו' וקדשו ידיהם ורגליהם - כדי לעבוד עבודה א:

סונקים - מסלקים אותן. לשון נענוע ונדנוד. וכן כגדי מסנקן [פסחים דף ג' ע"ב], גדי שהוא עיף על ידי נענוע ונגיחות שמנגחין זה בזה. אף כאן סונקים מנענעים ומהפכין אותן בצנורות לצדדי המזבח:

בסובב על הכבש - כלומר על הכבש שכנגד הסובב:

פירוש תוספות יום טוב

[שירד. פי' הר"ב ונתן את הגחלים במזרחו. ר"ל של כבש. והמגיה בל' הר"ב של כבש לא הפסיד:

וקדשו כו'. פירש הר"ב כדי לעבוד עבודה. ולשון המפרש הואיל [ורצו] לקדש ידיהם ורגליהם לצורך עבודה רשאים ללכת בין האולם למזבח].

נטלו את המגרפות. יעים להסיר את הדשן ולפנותו לתפוח [כבמתני' דלקמן]. ואת הצנורות. מזלגות להסיר את האברים. לשון המפרש:

ועלו לראש המזבח. וקודם תרומת הדשן לא היו יכולים לעשות לפי שצריך להרים תרומת הדשן קודם שיפנו את הדשן לתפוח. לשון המפרש: [הפדרים. החלבים. המפרש. וכולם נקראו כן ע"ש הסדר שבכתוב]:

סונקין. פי' הר"ב מסלקין וכו' וכן כגדי מסנקן כו' והיה יכול להביא לו חבר מן המשנה המסנק את הטיט בפ"ב דמקואות:

סודרין אותם וכו'. כדי שלא יפסלו בלינה שאין יכולין להקטירן עד למחר [לאחר] שיקטירו אברי תמיד. ואם לא סודרן על המזבח היו נפסלים בלינה ואמרי' בזבחים בפרק המזבח [דף פ"ז] דאין לינה במזבח. וכבש הרי הוא כמזבח לכל דבר. ולאחר שיסדרו את המערכות יחזרו את האברים על המערכה ויציתו בה האור. לשון המפרש [ועיין במשנה ד']:

בסובב על הכבש. עמ"ש במ"ג פ"ה דזבחים ובמ"ג פ"ו [שם]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) הואיל ורוצין לקדש ידיהם ורגליהם לצורך עבודה רשאים ללכת בין האולם למזבח. מפרש:

(ב) (על המשנה) המגרפות. יעים להסיר את הדשן ולפנותו לתפוח:

(ג) (על המשנה) הצנורות. מזלגות להסיר את האברים. מפרש:

(ד) (על המשנה) ועלו כו'. וקודם תרומת הדשן לא היו יכולים לעשות, לפי שצריך להרים תרומת הדשן קודם שיפנו את הדשן לתפוח. מפרש:

(ה) (על המשנה) והפדרים. החלבים. וכולם נקראו כן על שם הפדר שבכתוב:

(ו) (על המשנה) סודרין כו'. כדי שלא יפסלו בלינה שאין יכולין להקטירן עד [למחר] לאחר שיקטירו אברי תמיד, ואם לא סידרן על המזבח היו נפסלים בלינה כו'. ואמרינן בזבחים דף פ"ז דאין לינה במזבח. וכבש הרי הוא כטזבח לכל דבר ולאחר שיסדרו את המערכות יחזרו את האברים על המערכה ויציתו בו האור:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

דאוהו אחיו.:    לאותו שתרם את המזבח ואסדרא דלעיל קאי. ואיתה פ' קבלה דף כ' ואמרינן התם אליבא דרבא דמתניתין דקתני מיהרו וקדשו ידיהם ורגליהם ואין נפסל קדוש זה בלינה דהא אכתי לא עלה עמוד השחר ור' אלעזר בר"ש היא ואע"ג דלר"א בר"ש ס"ל דכיון שקידש בתחלת עבודה יכול לעבוד אפילו מכאן ועד עשרה ימים ואינו צריך לקדש עוד. הכא מיירי בכהני חדתי פירוש שלא שמשו בלילה ולא היו רחוצים ידים ורגלים. אבל רבי אליבא דרבא דאמר דס"ל דלינה פסלה אף בקדוש זה אע"פ שלא היה מתחלת הלילה אלא מקרות הגבר מתניתין דמכשר האי קדוש בקריאת הגבר דלא כרבי אלא כר"א בר"ש כדכתבינן:

נטלו את המגריפות וכו':    תוס' פ' המזבח מקדש (זבחים דף פ"ו.) בפירוש רעז"ל סונקים וכן בגדי מסנקן בריש גמרת פסחים ופירש גדי שהוא עיף ע"י נענוע ונגיחות שמתנגחין זה בזה. והכי איתא נמי בס"פ במה אשה האומר גַד נַדִי וסינוק לא פרש"י ז"ל התמזל מזלי. וסנוק לא עיף אל תהי ע"כ. והרא"ש ז"ל פירש סונקים נון ולמד מתחלפים אל פשטתם כמו אן פשטתם נשכה כמו לשכה וחברו במסכת מקואות המסנק את הטיט ע"כ וז"ל הראב"ד ז"ל סונקים מפ' בערוך כל דבר שהוא מרובה וגדול יותר מן האחר קרי סינוק כדתנן בפ' שני דמקואות המסנק את הטיט לצדדין פירוש כמו הממלא כלומר שמריק אותו מצד אחד וממלא אותי לצד אחר הר נמצא שאותו מקום יהיה גדול ומרובה יותר מן האחר וכן פירוש גדי מסנקן דבריש גמרת פסחים שהיה ממולא בצים ותבלים ואוכל ממנו אכילה גסה כמן כן בכאן יש לפרש סונקים כלומר מניחין אותם לצד אחד במזבח והרי יהיה אותו הצד יותר מלא מן האחר ע"כ והרמב"ם ז"ל לא פירש רק סונקים עושין אותו כרי ע"כ דומה שמסכים לפירוש הערוך ז"ל:

לצדדין:    לצדי המזבח אצל המערכה ועל גג הסובב אם אין הכבש מחזיקן הרא"ש ז"ל. ואיתה בתוספות פ"ק דיומא דף כ':

בסובב ע"ג הכבש:    נ"א בסובב או על הכבש וכן הוא בת"כ פרשת צו פרק שני. נ"א בכבש ע"ג הסובב. ופירש הראב"ד ז"ל פירוש או על הכבש שאם לא יחזיק הסובב יסדר גם על הכבש. וביד פ' שני דהלכות תמידין ומוספין כולה מתניתין עד סוף סימן ב' בסימן י"ג י"ד ושם כתוב סודרין אותם בכבש כנגד היסוד:


פירושים נוספים