משנה תמיד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


תמיד פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק רביעי ("לא היו") · >>

פרקי מסכת תמיד: א ב ג ד ה ו ז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

לא היו כופתין את הטלה, אלא מעקדין אותו.

מי שזכו באברים, אוחזים בו.

וכך היתה עקידתו, ראשו לדרום ופניו למערב.

השוחט, עומד במזרח ופניו למערב.

של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה.

של בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה.

שחט השוחט, וקבל המקבל.

בא לו לקרן מזרחית צפונית, ונותן מזרחה צפונה.

מערבית דרומית, ונותן מערבה דרומה.

שיירי הדם היה שופך על יסוד דרומית.

משנה ב[עריכה]

לא היה שובר בו את הרגל, אלא נוקבו מתוך ערכובו ותולה בו.

היה מפשיט ויורד עד שהוא מגיע לחזה.

הגיע לחזה, חתך את הראש ונתנו למי שזכה בו.

חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן.

מירק את ההפשט.

קרע את הלב והוציא את דמו.

חתך את הידים ונתנן למי שזכה בהן.

עלה לרגל הימנית, חתכה ונתנה למי שזכה בה, ושתי ביצים עמה.

קרעו, ונמצא כולו גלוי לפניו.

נטל את הפדר ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן.

נטל את הקרביים ונתנן למי שזכה בהם להדיחן.

והכרס מדיחין אותה בבית מדיחין כל צרכה.

והקרביים מדיחין אותן שלשה פעמים במיעוטה, על שולחנות של שיש שבין העמודים.

משנה ג[עריכה]

נטל את הסכין והפריש את הריאה מן הכבד, ואצבע הכבד מן הכבד, ולא היה מזיזה ממקומה.

נקב את החזה ונתנו למי שזכה בו.

עלה לדופן הימנית, היה חותך ויורד עד השדרה, ולא היה נוגע בשדרה, עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות.

חתכה ונתנה למי שזכה בה, והכבד תלויה בה.

בא לו לגרה, והניח בה שתי צלעות מכאן ושתי צלעות מכאן.

חתכה ונתנה למי שזכה בה, והקנה והלב והריאה תלויים בה.

בא לו לדופן השמאלית, והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן ושתי צלעות רכות מלמטן.

וכך היה מניח בחברתה.

נמצא מניח בשתיהן שתים שתים מלמעלן ושתים שתים מלמטן.

חתכה ונתנה למי שזכה בה, והשדרה עמה, והטחול תלוי בה, והיא היתה גדולה, אלא של ימין קורין גדולה, שהכבד תלויה בה.

בא לו לעוקץ, חותכו ונתנו למי שזכה בו, ואליה ואצבע הכבד ושתי כליות עמו.

נטל רגל השמאלית ונתנה למי שזכה בה.

נמצאו כולן עומדין בשורה והאברים בידם.

הראשון, בראש וברגל.

הראש בימינו, וחוטמו כלפי זרועו, וקרניו בין אצבעותיו, ובית שחיטתו מלמעלן, והפדר נתון עליה.

והרגל של ימין בשמאלו, ובית עורו לחוץ.

השני, בשתי ידים.

של ימין בימינו, של שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.

השלישי, בעוקץ וברגל.

העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו, ואצבע הכבד ושתי הכליות עמו, הרגל של שמאל בשמאלו, ובית עורו לחוץ.

הרביעי, בחזה ובגרה.

החזה בימינו, והגרה בשמאלו, וצלעותיה בין אצבעותיו.

החמישי, בשתי דפנות.

של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.

הששי, בקרבים הנתונין בבזך וכרעים על גביהם מלמעלה.

השביעי, בסלת.

השמיני, בחביתין.

התשיעי, ביין.

הלכו ונתנום מחצי הכבש ולמטה במערבו, ומלחום.

וירדו ובאו להם ללשכת הגזית, לקרות את שמע.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה תמיד ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) לא היו כופתין את הטלה אלא מעקידין אותו מי שזכו באיברים אוחזין בו וכך הייתה עקידתו ראשו לדרום ופניו למערב של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה ושל בין הערביים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית על טבעת שניה שחט השוחט וקיבל המקבל בא לו לקרן מזרחית צפונית נתן מזרחה צפונה מערבית דרומית נתן מערבה דרומה שירי הדם היה שופך על יסוד דרומית.

(ב) לא היה שובר בו את הרגל אלא נוקבו מתוך ערקובו ותולה בו היה מפשיט ויורד עד שהוא מגיע לחזה הגיע לחזה חתך את הראש ונתנו למי שזכה בו חתך את הכרעיים ונתנן למי שזכה בהן מירק את ההפשט קרע את הלב והוציא את דמו חתך את הידים ונתנן למי שזכה בהן עלה לרגל הימנית חתכה ונתנה למי שזכה בה ושתי ביצים עימה קרעו ונמצא כלו גלוי לפניו נטל את הפדר ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן נטל את הקרביים ונתנן למי שזכה בהן להדיחן הכרס מדיחין אותה בבית מדיחין כל צורכה הקרביים מדיחין אותן שלשה פעמים במיעוטה על השולחנות של שיש שבין העמודים.

(ג) נטל את הסכין והפריש את הריאה מן הכבד ואצבע הכבד מן הכבד והכבד לא היה מזיזה ממקומה נקב את החזה ונתנו למי שזכה בו עלה לדופן הימנית היה חותך ויורד עם השזרה ולא היה נוגע בשזרה עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות חתכה ונתנה למי שזכה בה והכבד תלויה בה.

הערה: משנה ד בפרק ד במסכת תמיד יש רק בנוסח של הרמב"ם ולא בדפוסים.

(ד) בא לו לגרה הניח בה שתי צלעות מיכן ושתי צלעות מיכן חתכה ונתנה למי שזכה בה והקנה והלב והריאה תלויין בה בא לו לדופן השמאלית והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן ושתי צלעות רכות מלמטן וכך היה מניח בחברתה נמצא מניח בשתיהן שתים שתים מלמעלן ושתים שתים מלמטן חתכה ונתנה למי שזכה בה והשזרה עימה והטחול תלוי בה והיא הייתה גדולה אלא של ימין קוראין אותה גדולה שהכבד תלויה בה בא לו לעוקץ חתכו ונתנו למי שזכה בו והאליה ואצבע הכבד ושתי כליות עימה נטל את רגל השמאלית ונתנה למי שזכה בה נמצאו כלן עומדין בשורה והאיברים בידן הראשון בראש וברגל הראש בימינו וחוטמו כלפי זרועו וקרניו בין אצבעותיו ובית שחיטתו מלמעלן והפדר נתון עליה והרגל של ימין בשמאלו ובית עורה לחוץ השני בשתי ידים של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ השלישי בעוקץ וברגל העוקץ בימינו והאליה מדולדלת בין אצבעותיו ואצבע הכבד ושתי כליות עימו והרגל של שמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ הרביעי בחזה ובגרה החזה בימינו והגרה בשמאלו וצלעותיה בין אצבעותיו החמישי בשתי דפנות של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ השישי בקרביים הנתונים בבזך וכרעיים על גביהן מלמעלן השביעי בסולת השמיני בחביתין התשיעי ביין הלכו ונתנום מחצי כבש ולמטה במערבו ומלחום וירדו ובאו להם בלשכת הגזית לקרות את שמע.

פירושים[עריכה]