רמב"ם על תמיד ד
ראו גם נוסח המשנה תמיד ד רמבם
תמיד פרק ד
[עריכה]אמר שלא היו כופתין אותו, כדי שלא יחקו לאומות שמכפתין זבחיהם, אבל היו אוחזין ידו ורגלו בלבד, והוא מה שאמרו "עקדת יד ורגל, כיצחק בן אברהם".
והיו שוחטים תמיד של שחר לצד מערבי ממקום השחיטה כדי שיהא לנוכח השמש, ותמיד של בין הערבים שוחטין אותו לצד מזרח לפי שהשמש אז במערב כדי שיהא נוכח השמש גם כן, שנאמר "שנים ליום"(במדבר כח, ג), ואמרו ז"ל "כנגד יום", ויום שם השמש כמו שנאמר "ובתחפנחס חשך היום"(יחזקאל ל, יח).
וכבר נתבאר בחמישי מזבחים שהעולה דמה טעון שתי מתנות שהם ארבע, ובארנו שם שעניינו שיזרוק דמו על שתי הקרנות באלכסון, וביאר כאן שאותן שתי קרנות הם מזרחית צפונית ומערבית דרומית, כמו שציירנו בחמישי מזבחים.
וכבר זכרנו בסוף מסכת מעשר שני, שיוחנן כהן גדול התקין טבעות במקום השחיטה מן העזרה, והיו קבועים בקרקע, שאוסרין בהם רגלי הבהמה וידיה בשעת שחיטה, לפי שאי אפשר לכפותו כמו שאמרנו. ועוד יתבאר בשלישי ממידות שהיו שש מערכות של טבעות:
כבר אמרנו בכפורים שה"מירוק" הוא גמר הפעולה איזה פעולה שתהיה, ושם נאמר "מרק אחר שחיטה על ידו" עניינו גמר השחיטה, וכן אמר כאן מרק את ההפשט רוצה לומר גמר ההפשט, והסיר כל העור.
ומה שאמר שלש פעמים במעוטן - עניינו שאין מדיחין אותם במים בפחות משלש פעמים, ומוסיפים על זה כל מה שאפשר להדיחם:
מבואר שסולת ויין הם נסכי כבש של תמיד.
ובית עורם - המקום שמפשיטין ממנו העור יהיה סמוך לראשי האצבעות.
וכבר זכרנו זה בשני מכפורים, מה שאמר "תמיד קרב בתשעה".
תרגום "קערה" "בזיכא", והקבוץ "בזיכים", והאחד "בזך", ותרגום "קערותיו", "בזיכוהי":
משנה תמיד, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב