משנה תמיד ד דפוסים
משנה תמיד, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
לא היו כופתין את הטלה, אלא מעקדין אותו.
מי שזכו באברים, אוחזים בו.
וכך היתה עקידתו, ראשו לדרום ופניו למערב.
השוחט, עומד במזרח ופניו למערב.
של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה.
של בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה.
שחט השוחט, וקבל המקבל.
בא לו לקרן מזרחית צפונית, ונותן מזרחה צפונה.
מערבית דרומית, ונותן מערבה דרומה.
שיירי הדם היה שופך על יסוד דרומית.
לא היה שובר בו את הרגל, אלא נוקבו מתוך ערכובו ותולה בו.
היה מפשיט ויורד עד שהוא מגיע לחזה.
הגיע לחזה, חתך את הראש ונתנו למי שזכה בו.
חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן.
מירק את ההפשט.
קרע את הלב והוציא את דמו.
חתך את הידים ונתנן למי שזכה בהן.
עלה לרגל הימנית, חתכה ונתנה למי שזכה בה, ושתי ביצים עמה.
קרעו, ונמצא כולו גלוי לפניו.
נטל את הפדר ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן.
נטל את הקרביים ונתנן למי שזכה בהם להדיחן.
והכרס מדיחין אותה בבית מדיחין כל צרכה.
והקרביים מדיחין אותן שלשה פעמים במיעוטה, על שולחנות של שיש שבין העמודים.
נטל את הסכין והפריש את הריאה מן הכבד, ואצבע הכבד מן הכבד, ולא היה מזיזה ממקומה.
נקב את החזה ונתנו למי שזכה בו.
עלה לדופן הימנית, היה חותך ויורד עד השדרה, ולא היה נוגע בשדרה, עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות.
חתכה ונתנה למי שזכה בה, והכבד תלויה בה.
בא לו לגרה, והניח בה שתי צלעות מכאן ושתי צלעות מכאן.
חתכה ונתנה למי שזכה בה, והקנה והלב והריאה תלויים בה.
בא לו לדופן השמאלית, והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן ושתי צלעות רכות מלמטן.
וכך היה מניח בחברתה.
נמצא מניח בשתיהן שתים שתים מלמעלן ושתים שתים מלמטן.
חתכה ונתנה למי שזכה בה, והשדרה עמה, והטחול תלוי בה, והיא היתה גדולה, אלא של ימין קורין גדולה, שהכבד תלויה בה.
בא לו לעוקץ, חותכו ונתנו למי שזכה בו, ואליה ואצבע הכבד ושתי כליות עמו.
נטל רגל השמאלית ונתנה למי שזכה בה.
נמצאו כולן עומדין בשורה והאברים בידם.
הראשון, בראש וברגל.
הראש בימינו, וחוטמו כלפי זרועו, וקרניו בין אצבעותיו, ובית שחיטתו מלמעלן, והפדר נתון עליה.
והרגל של ימין בשמאלו, ובית עורו לחוץ.
השני, בשתי ידים.
של ימין בימינו, של שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
השלישי, בעוקץ וברגל.
העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו, ואצבע הכבד ושתי הכליות עמו, הרגל של שמאל בשמאלו, ובית עורו לחוץ.
הרביעי, בחזה ובגרה.
החזה בימינו, והגרה בשמאלו, וצלעותיה בין אצבעותיו.
החמישי, בשתי דפנות.
של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
הששי, בקרבים הנתונין בבזך וכרעים על גביהם מלמעלה.
השביעי, בסלת.
השמיני, בחביתין.
התשיעי, ביין.
הלכו ונתנום מחצי הכבש ולמטה במערבו, ומלחום.
וירדו ובאו להם ללשכת הגזית, לקרות את שמע.
משנה תמיד, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב