משנה תמיד ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) לא היו כופתין את הטלה - אלא מעקידין אותו.

מי שזכו באיברים - אוחזין בו.
וכך היתה עקידתו -
ראשו לדרום - ופניו למערב,
של שחר - היה נשחט על קרן צפונית מערבית, על טבעת שניה,
ושל בין הערביים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית, על טבעת שניה.
שחט השוחט - וקיבל המקבל.
בא לו לקרן מזרחית צפונית - נתן מזרחה צפונה,
מערבית דרומית - נתן מערבה דרומה.
שירי הדם - היה שופך על יסוד דרומית.


(ב) לא היה שובר בו את הרגל -

אלא נוקבו מתוך ערקובו - ותולה בו.
היה מפשיט ויורד - עד שהוא מגיע לחזה.
הגיע לחזה -
חתך את הראש - ונתנו למי שזכה בו.
חתך את הכרעיים - ונתנן למי שזכה בהן.
מירק את ההפשט,
קרע את הלב - והוציא את דמו.
חתך את הידים - ונתנן למי שזכה בהן.
עלה לרגל הימנית -
חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
ושתי ביצים עימה.
קרעו - ונמצא כולו גלוי לפניו.
נטל את הפדר - ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן.
נטל את הקרביים - ונתנן למי שזכה בהן להדיחן.
הכרס - מדיחין אותה בבית מדיחין כל צורכה.
הקרביים - מדיחין אותן שלשה פעמים במיעוטה,
על השולחנות של שיש שבין העמודים.


(ג) נטל את הסכין -

והפריש את הריאה מן הכבד,
ואצבע הכבד מן הכבד,
והכבד - לא היה מזיזה ממקומה.
נקב את החזה - ונתנו למי שזכה בו.
עלה לדופן הימנית -
היה חותך ויורד עם השזרה,
ולא היה נוגע בשזרה - עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות.
חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
והכבד תלויה בה.


(ד) בא לו לגרה -

הניח בה שתי צלעות מכאן - ושתי צלעות מכאן.
חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
והקנה והלב והריאה תלויין בה.
בא לו לדופן השמאלית -
והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן - ושתי צלעות רכות מלמטן.
וכך היה מניח בחברתה.
נמצא מניח בשתיהן -
שתים שתים מלמעלן - ושתים שתים מלמטן.
חתכה - ונתנה למי שזכה בה,
והשזרה עימה, והטחול תלוי בה.
והיא היתה גדולה,
אלא של ימין קוראין אותה גדולה - שהכבד תלויה בה.
בא לו לעוקץ -
חתכו - ונתנו למי שזכה בו,
והאליה, ואצבע הכבד, ושתי כליות עימה.
נטל את רגל השמאלית - ונתנה למי שזכה בה.
נמצאו כולן עומדין בשורה - והאיברים בידן.
הראשון - בראש וברגל,
הראש בימינו, וחוטמו כלפי זרועו, וקרניו בין אצבעותיו,
ובית שחיטתו מלמעלן, והפדר נתון עליה,
והרגל של ימין בשמאלו, ובית עורה לחוץ.
השני - בשתי ידים,
של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
השלישי - בעוקץ וברגל,
העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו,
ואצבע הכבד ושתי כליות עימו,
והרגל של שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
הרביעי - בחזה ובגרה,
החזה בימינו, והגרה בשמאלו, וצלעותיה בין אצבעותיו.
החמישי - בשתי דפנות,
של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ.
השישי - בקרביים הנתונים בבזך,
וכרעיים על גביהן מלמעלן.
השביעי - בסולת.
השמיני - בחביתין.
התשיעי - ביין.
הלכו, ונתנום מחצי כבש ולמטה במערבו - ומלחום,
וירדו ובאו להם בלשכת הגזית - לקרות את שמע.


הדף הראשי של משנה תמיד ד

משנה תמיד, פרק ד':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב