משנה תמיד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


תמיד פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק חמישי ("אמר להם") · >>

פרקי מסכת תמיד: א ב ג ד ה ו ז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אמר להם הממונה, ברכו ברכה אחת, והן ברכו.

קראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, ברכו את העם שלש ברכות, אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים.

ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא.

משנה ב[עריכה]

אמר להם, חדשים לקטורת בואו והפיסו.

[ הפיסו ], זכה מי שזכה.

[ אמר להם ], חדשים עם ישנים בואו והפיסו, מי מעלה אברים מן הכבש למזבח.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, המעלה אברים לכבש, הוא מעלה אותן על גבי המזבח.

משנה ג[עריכה]

מסרום לחזנים, היו מפשיטין אותם את בגדיהם, ולא היו מניחים עליהם אלא מכנסים בלבד.

וחלונות היו שם, וכתוב עליהם תשמישי הכלים.

משנה ד[עריכה]

מי שזכה בקטורת, היה נוטל את הכף.

והכף דומה לתרקב גדול של זהב, מחזיק שלשת קבים, והבזך היה בתוכו, מלא וגדוש קטורת.

וכסוי היה לו, וכמין מטוטלת היה עליו מלמעלן.

משנה ה[עריכה]

מי שזכה במחתה, נטל מחתת הכסף, ועלה לראש המזבח, ופנה את הגחלים הילך [ והילך ] וחתה.

ירד ועירן לתוך של זהב.

נתפזר ממנה כקב גחלים, והיה מכבדן לאמה.

ובשבת היה כופה עליהן פסכתר.

ופסכתר היתה כלי גדול מחזקת לתך, ושתי שרשרות היו בה, אחת שהוא מושך בה ויורד, ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל.

ושלשה דברים היתה משמשת, כופין אותה על גב גחלים ועל השרץ בשבת, ומורידין בה את הדשן מעל גבי המזבח.

משנה ו[עריכה]

הגיעו בין האולם ולמזבח, נטל אחד את המגרפה וזורקה בין האולם ולמזבח.

אין אדם שומע קול חברו בירושלים מקול המגרפה.

ושלשה דברים היתה משמשת, כהן ששומע את קולה, יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות, והוא רץ ובא.

ובן לוי שהוא שומע את קולה, יודע שאחיו הלוים נכנסים לדבר בשיר, והוא רץ ובא.

וראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה תמיד ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו וקראו עשרת הדברים שמע (דברים ו ד) והיה אם שמוע (דברים יא יג) וויאמר (במדבר טו לז) ובירכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא.

(ב) אמר להם חדשים לקטורת בואו והפיסו הפיסו זכה מי שזכה חדשים עם ישנים בואו והפיסו מי מעלה איברים מן הכבש למזבח רבי אליעזר בן יעקוב אומר המעלה איברים לכבש הוא מעלה אותן על גבי המזבח.

(ג) מסרום לחזנים היו מפשיטין אותן את בגדיהם ולא היו מניחין עליהם אלא מכנסיים בלבד וחלונות היו שם וכתוב עליהם תשמיש הכלים.

(ד) מי שזכה בקטורת היה נוטל את הכף והכף דומה לתרקב גדול של זהב מחזיק שלשת קבין והבזך בתוכו מלא וגדוש קטורת וכסוי היה לו וכמין מטוטלת היה עליו מלמעלן.

(ה) מי שזכה במחתה נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח ופינה את הגחלים הילך והילך וחתה מן המאוכלות הפנימייות וירד ועירן לתוך של זהב נתפזר ממנה כקב גחלים והיה מכבדן לאמה ובשבת כופין עליהם פסכתר ופסכתר הייתה כלי גדול מחזקת לתך ושתי שרשרות היו בה אחת שהוא מושך בה ויורד ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל ושלשה דברים הייתה משמשת כופין אותה על קב גחלים ועל השרץ בשבת ומורידין בה את הדשן מעל גבי המזבח.

(ו) הגיעו בין האולם ולמזבח נטל אחד את המגרפה וזרקה בין האולם ולמזבח אין אדם שומע קול חברו בירושלים מקול המגרפה ושלשה דברים הייתה משמשת כוהן שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות והוא רץ ובא ובן לוי שהוא שומע את קולה יודע שאחיו הלויים נכנסין לדבר בשיר והוא רץ ובא וראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשערי המזרח.

פירושים[עריכה]