ביאור:משנה מסכת יבמות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

מסכת יבמות: עריות וייבום[עריכה]

מבוא לסדר נשים

דף מפתח לביאור משנה

מבוא למסכת יבמות[עריכה]

מסכת יבמות, הראשונה והגדולה בסדר נשים, עוסקת באיסורי העריות, שהם מהאיסורים החמורים בתורה, והנמנים עם איסורי שפיכות דמים ועבודה זרה. מול איסור העריות עומדת מצוות היבום, שנראית במבט ראשון כסתירה שלו: אחת העריות החמורות היא אשת האח, ואם האח נפטר בלי בנים זקוקה אשתו ליבום של גיסה, שעד המוות היתה אסורה לו!

הסתירה הזאת הקשורה למצוות היבום, דומה לסתירות לכאורה נוספות בתורה, שאינן מאפשרות לשומרי ההלכה להתרחק מאד מהחטא, אלא דורשת מהם להיות קרובים אליו בלי לעבור עליו. דוגמאות נוספות הן הציצית, היוצאת מהכלל של איסורי שעטנז; עבודת המקדש בשבת, המחוייבת למרות שמחוץ לו אסור לעשות כמותה; מצוות הריגת הנדונים למוות, הדומה לרצח שהוא אסור, ועוד. וראו מכילתא בחודש ז, שם נמנו מצוות הנראות סותרות. היא נובעת מהיחס המורכב בתורה לעניין המין בכלל, שהוא מצד אחד חיוני כדי להמשיך ולקיים את העולם – ומצד אחר שלילי, שהרי ניתן לראות ביצר המין החזק גורם המסכן את מסגרות החברה.

כשם שאין ההלכה מקבלת התנזרות מוחלטת ממין – כך גם אין בה התנגדות מוחלטת לאיסורי עריות. מי לנו קרוב מאיש ואשתו, שעליהם מוטלת מצווה לקיים יחסי מין! – וכבר אמר יהודה עמיחי (פתוח סגור פתוח, עמ' 97):

האחרים, לפעמים, טוענים זה נגד זה:
"אתה רק משתמש בי", "את רק משתמשת בי",
"אתה מנצל אותי", "את מנצלת אותי"
אבל האוהבים אומרים את אותם הדברים בלהט ובשמחה:
אני רוצֶה, נצלי אותי, אני רוצָה, נצל אותי
עד תֹם

בשיר הזה מצביע עמיחי על הדמיון הרב בין מעשי האהבה לבין מעשי ניצול מיני. ההבדל הוא בעיקר בכוונה, וברצון המשותף, ולא בגוף המעשה.

בעניין זה דומים יחסי המשפחה לדיני הטומאה והטהרה, שגם בהם דגלו חז"ל באי התנזרות מהטומאה ובקרבה בינה לבין הטהרה.

זרמים אחרים, שוב כמו במקרה של הטומאה, ניסו להבחין בין המצווה לבין האיסורים. לדוגמא: השומרונים טענו שמצוות היבום חלה רק על ארוסת האח ולא על אשתו, והם מוסיפים וטוענים שאין איסור עריות בארוסת האח כלל, אלא רק באשתו. חז"ל אינם מסכימים עימם בשני עניינים אלו. קהילת ביתא ישראל סברה שמצוות היבום מתמצית בהולדת ילד אחד, ואחריה אסור היבם לבוא שוב על היבמה, וראו בראשית לח כו - ולכן נמנעו מיבום.

גם בין חז"ל היו שנרתעו מן היבום, וראו תוספתא ו, י, הטוענת שמי שבא על יבימתו לשם נוי או נכסים - רואים אותו כאילו בא על הערווה. אבל אין הלכה זו מופיעה במשנה, וכנראה לא היתה מקובלת על רוב חז"ל. בימינו היא הפכה לדעה המרכזית ולכן אין מייבמים אלא חולצים.

בעניין העריות אין המסכת מבחינה בין ביאה במסגרת כלשהי לבין ביאה סתם, וענייני המשפחה מופיעים בה רק במידה שהם מובילים לענייני עריות. בכך מפגינה המסכת ניתוק בין שאלת הנישואין לבין שאלת העריות.

פרק א מציג את הסתירה בין מצוות היבום לאיסור העריות, ומדגיש את הגבלת ההיתר לנשיאת אשת האח בלבד, ולא לשאר העריות. הוא מוסיף ומביא מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל: שיטת בית הלל היא שאם היבמה אסורה מדיני עריות – גם צרותיה מותרות, ואינן צריכות אפילו חליצה. כך קושר הפרק בין המורכבות בעניין היבום לבין מורכבות ביחסים בין חכמים: בשני המקרים מצליחים חכמים לשמור על האיזון במאמצים מרובים.

פרק ב ממשיך לפרט את הסתירה הזו, ומציג גם יוצא מהכלל נוסף למצוות היבום – אשת אחיו שלא היה בעולמו. בהמשך הוא מציג עוד מקרים שבהם אין ליבם מדברי חכמים. הוא מציג גם מקרים שבהם בדיעבד יש נישואין ומקרים שבהם אסרו חכמים לשאת אשה מסוימת.

פרק ג עוסק באיסור דומה לאיסור אשת האח – איסור אחות האשה בחייה. העיסוק כאן ובמקומות אחרים במסכת נראה כעיסוק מיכני ומתמטי, ולא מציאותי במיוחד. הוא נועד לברר את החומרה של האיסורים, וקשה להאמין שנבע ממצבים ריאליים.

פרק ד עוסק בשאלת ההעדפה של היבום או החליצה במקרים מסוימים, ומציג שיקולים לכאן ולכאן.

פרק ה מציג פתרונות לטעויות שהתרחשו בסדר היבום, עקב אי ידיעה או מסיבות אחרות.

פרק ו מציג את העריות לעומת מצוות קיום יחסי המין, ומדגיש את הקירבה בין האיסור למצווה במקרים אלו.

פרק ז עוסק בנגזר מהנישואין, ומציג את אכילת התרומה כזכות המוקנית לבני משפחת הכהן, כל זמן שההשתייכות למשפחה עצמה היא חוקית.

פרק ח מציג את שולי החברה היהודית – הערל, הסריס, הטומטום והאנדרוגינוס, העמוני והמואבי וכו' – ואימתי הם יכולים להינשא ולבוא בקהל.

פרק ט מסכם את האמור עד כאן בצורת טטראדרמות (חלוקה לארבע קבוצות).

פרק י עוסק בנישואי טעות ובנישואי ספק, ופרק יא עוסק בבעיות זהות שנגרמו מהנישואין הנ"ל או ממצבים אחרים.

פרק יב מתאר את מצוות החליצה המתבצעת לפי פשט המקרא רק בדלית ברירה, אבל חז"ל מחייבים אותה כברירה ראשונה במקרים מסוימים.

פרקים יג – יד עוסקים בנישואין של חרש שוטה וקטן, ומציגים את המיוחד בהם: פרק יג עוסק בנישואי הקטנים והחירשת, ופרק יד ממשיך לענייני נישואי החרש והחרשת, לדרך שבה מתירים חז"ל לערוך אותם ולשאלות היבום העולות מהם.

פרקים טו – טז עוסקים בעדויות של אשה המתקבלות לענייני הנישואין והמתירות לאשה להינשא. ברקע להם עומד האסון ההמוני שנגרם בגלל כשלון מרד בר כוכבא, והצורך הדחוף לפתור בעיות אישות רבות. האמון שנותן ר' עקיבא בעדות אשה מהמעמד הנמוך מדגים את שיקול הדעת שלו, שאינו מודד אדם לפי מוצאו אלא לפי אמינותו.

פירוט הפרקים[עריכה]

פרק א: "חמש עשרה נשים" - מורכבות איסורי עריות ומורכבות היחסים בין חכמים

  1. עריות וצרותיהן
  2. סובלנות וחיים בצל המחלוקת

פרק ב: "כיצד אשת אחיו" - רמות שונות של איסורי נישואין

  1. היבום ואיסור אשת האח
  2. איסורי יבום שאינם עריות
  3. נישואין תקפים בדיעבד
  4. איסור נישואין למעורב בשחרור האשה

פרק ג: "ארבעה אחין" - איסור אחות האשה בחייה

  1. איסור אחות היבמה והתרתו
  2. מאמר ביבמה וכוחו
  3. כוחו של איסור זמני
  4. חילופי זוגות

פרק ד: "החולץ" - שיקולים לטובת היבום או החליצה

  1. יבמה שנמצאה מעוברת
  2. שומרת היבם ונכסיה
  3. חליצה ואיסור עריות
  4. המתנה בין נישואין לנישואין
  5. בין יבום לממזרות

פרק ה: "רבן גמליאל" - טעויות בסדר היבום, ופתרונן

  1. יבם אחד ויבמה אחת
  2. שתי יבמות או שני יבמים

פרק ו: "הבא על יבימתו" - חיי המין ומשמעותם ההלכתית

  1. הביאה כמעשה מחייב
  2. איסור האלמנה בכהן גדול
  3. יחסי מין ומצוות פריה ורביה

פרק ז: "אלמנה לכהן גדול" - משפחת הכהן והאכילה בתרומה

  1. אכילת התרומה של העבדים
  2. מי פוסל ומי מאכיל?
  3. אכילת התרומה של הסבתא

פרק ח: "הערל" - האסורים לבוא בקהל ישראל

  1. נישואי הערל וכרות השפכה
  2. בא בקהל ישראל
  3. סריס שאינו מייבם ובעילתו
  4. נישואי הסריס, הטומטום והאנדרוגינוס

פרק ט: "יש מותרות" - טטראדרמות (רביעיות)

  1. טטראדרמה באיסורי קדושה
  2. טטראדרמה בשניות לעריות
  3. טטראדרמה באכילת תרומה

פרק י: "האשה" רבה - נישואין בטעות ובספק

  1. נישואין בגלל טעות
  2. ספק יבום - על ידי נער

פרק יא: "נושאין על האנוסה" - בעיות זהות

  1. בעילות זנות
  2. ספקות בזהות האם
  3. ספקות בזהות האב

פרק יב: "מצוות חליצה" - טקס החליצה

  1. חליצה בדיעבד
  2. חליצה לכתחילה

פרק יג: "בית שמאי" - נישואין של קטנה, קטן וחירשת

  1. מיאון והפקעת הנישואין והייבום
  2. ייבום של קטנה, של חירשת ושל קטן
  3. יבמה הכופה חליצה

פרק יד: "חרש שנשא פיקחת" - נישואין ויבום של חירשים

  1. כשרות הגירושין של חירש ושוטה
  2. אין חליצה לחירשים
  3. יבום של חירשים

פרק טו: "האשה... שלום" - עדות האשה ונאמנותה

  1. נאמנות האשה להעיד על מות בעלה
  2. נאמנות אשה על מוות
  3. ר' עקיבא - ספקות ואחריות
  4. נאמנות האשה לענייני ייבום

פרק טז: "האשה" בתרא - עדות המתירה אשה להינשא

  1. החשש מהצורך ביבום
  2. חומרות בעדות על המוות
  3. הקלות בקבלת עדות על מוות