וַיֹּאמֶר בֹּעַז: "בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי היא מסכימה למכור לך את השדה בתנאי ש-, וּמֵאֵת תקנה כביכול את השדה גם מאת רות רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת (קניתי) קָנִיתָה לא רק את השדה אתה גואל, אלא גם את אשת המת קניתלְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ שהשדה ישאר בבעלות מישהו ממשפחת המת (בדומה ליבום, אם כי במקרה זה הגואל איננו אחי המת כנדרש למצוות יבום, אלא קרוב רחוק יותר)".
עם טעמים:
וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נׇעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵ֠ת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ קניתי קָנִ֔יתָ לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
(ה) "ויאמר בועז". אז גלה לו בועז שא"א לגאול חלק של נעמי לבד כי הגואל הקונה חלק של נעמי יצטרך לגאול גם החלק של רות, [ויש הבדל ביניהם שחלק של נעמי יקנה באחד מדרכי הקניה שקונים בהם שדה, אבל חלק השייך לרות לא יקנה באופן זה רק בדרך יבום שייבם את רות וממילא יזכה בהשדה, רק שאז צריך להקים שם המת על נחלתו אחר שבא לזכות בחלק זה ע"י יבום שעי"כ יקום ע"ש המת לנחלה, וז"ש ביום קנותך השדה ר"ל לא תקנה חלקת השדה דהיינו רק חלק של נעמי לבד רק תקנה השדה כלה בשני חלקיו, ויש חילוק בדרכי קניתם שחלק של נעמי תקנה מיד נעמי בדרכי הקניה, ותתן כסף מחירו, אמנם החלק השני שתקנה מאת רות המואביה [בזה לא אמר מיד כי זה לא נקנה מיד ליד ע"י כסף] אשת המת קנית בחלק הזה צריך אתה לקנות אשת המת ע"י יבום ועמה תזכה גם בחלק השדה, ובזה יש תנאי להקים שם המת על נחלתו, שנחלה זו תקרא ע"ש אשת המת לא על שמך כדין יבום:
