קטגוריה:רות ד ה
נוסח המקרא
ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי [קניתה] להקים שם המת על נחלתו
וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת קניתי [קָנִיתָה] לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ.
וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נׇעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵ֠ת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ קניתי קָנִ֔יתָ לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ׃
וַ/יֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּ/יוֹם־קְנוֹתְ/ךָ֥ הַ/שָּׂדֶ֖ה מִ/יַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠/מֵ/אֵת ר֣וּת הַ/מּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַ/מֵּת֙ קניתי [קָנִ֔יתָה] לְ/הָקִ֥ים שֵׁם־הַ/מֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ד ה.
ראו ביאור:סוד היבום
קניתי (קָנִיתָ) לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ
וַיֹּאמֶר בֹּעַז
לעייני זקני העיר, בועז חשף את הגואל כאיש פזיז, חסר ידע, מחפש הזדמנויות להרויח על חשבון השני, שחשב שבועז הוא נער צעיר שמותר להרויח על חשבונו.
אחרי שהגואל הסכים לגאול את נחלת אלימלך ולקנות את נחלת אלימלך מהשוכר לשנים, ואולי חשב שהוא ישא את נעמי הזקנה לאישה שניה בביתו וכך נחלת אלימלך תשאר לזרעו בלבד, בועז חושף את הקלפים, ומגלה לו את מה שהוא הזהיר אותו בהתחלה: "וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר" (ביאור:רות ד ד).
בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי
מי מכר? ומי יקנה? ומה יקנה זה בהחלט לא ברור?
אולי לבועז ולגואל זה היה ברור, אבל נראה שבועז התרגש מאוד, ועירבב את העיניינים, למרות שהתוצאה הסופית ברורה.
- מדובר בנחלת אלימלך בלבד.
- אלימלך, ייתכן בעזרת נעמי, מכר את נחלתו, והשכיר אותה לשנים עד שנת היובל.
- לאחר מות אלימלך, בני אלימלך, מחלון וכליון, קיבלו את הזכות לקבל את נחלת אלימלך בשנת היובל. הם מתו עם נשים אבל בלי ילדים.
- כיוון שאלימלך מת ללא יורשים, הגואל, ובועז יורשו של אביו שנפטר, יתחלקו שווה במה שנשאר בידי אלימלך ומחלון בנו - הזכות לגאול, והזכות לרשת בשנת היובל.
- ליורשי אלימלך, יש רשות לגאול בתשלום את חוזה השכירות, לפי ערך היבול השנתי ומספר השנים עד שנת היובל.
- לנעמי היתה זכות ליבום עם קרוב משפחה של אלימלך, וכך להביא יורש לנחלתו של אלימלך.
- נעמי כבר זקנה מדי, אבל רות, אלמנתו של מחלון, זכאית ליבום כדי להביא יורש למחלון ואלימלך אביו.
- כאשר קרוב משפחה של אלימלך מייבם את נעמי או רות, ילדו ינחל את נחלת אלימלך ומחלון.
כלומר: "בְּיוֹם קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי" פרושו - 'ביום יבומך את נעמי לאשתך, אתה רוכש את הזכות להביא לה ילד שיקבל את הנחלה בשנת היובל. ובנוסף, כקרוב ביותר לאלימלך ומשפחתו, אתה רשאי לגאול את הנחלה מהשוכר לשנים, ולתת את הנחלה במתנה לנעמי אשתך. אם אתה רוצה לעבד את השדה לעצמך, אתה יכול לשלם לה דמי שכירות שנתיים.'
הַמּוֹאֲבִיָּה
הַמּוֹאֲבִיָּה - זה היה תאור אמיתי, אבל כינוי מעליב.
למרות שהסיפור חוזר ומדגיש שרות היא מואביה, בכל אופן רק פעמים אנשים מתארים אותה כך:
- הנצב עם הקוצרים ענה לבועז: "נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב" (ביאור:רות ב ו). ייתכן שכך אמרה לו רות כאשר הניצב שאל אותה מי היא.
- בועז מזהיר את הגואל את מי הוא חייב לגאול: "רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת"
רות מציגה את עצמה "וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה" (ביאור:רות ב י). למעשה בעיר כולם נמנעו מלשאול, לדעת, להזכיר או לזכור את העובדה הזאת. כך כאשר בועז השתמש במילה האיומה הזאת, הגואל והקהל קיבלו זעזוע.
וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת
- כאן באה הפצצה.
בנוסף לנעמי אשת אלימלך, יש עוד אישה - רות המואביה - שגם היא אשת המת.
בועז בכוונה לא הסביר שהיא אשת מחלון בנו של אלימלך, ויצר את הרושם שאלימלך נשא אישה מואביה נוספת לנעמי, ולאחר הנשואין, אלימלך מת, אולי בגלל שרות הדביקה אותו במחלה ממיתה גברים, כמו שיהודה חשב שתמר הרגה את בניו, ער ואונן, ככתוב: "כִּי אָמַר, פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו" (ביאור:בראשית לח יא). בועז לא סיפר שיש עוד כלה, ערפה, וכך הגואל יכול לחשוב שרות הרגה את כל הגברים במשפחת אלימלך: את אלימלך בעלה, את מחלון בנו הבכור, וגם את כליון בנו השני - היא ממש רצחנית.
אלימלך שמע שיש אישה צעירה. שהיא אשת המת. שהוא חייב לייבם אותה, והיא יכולה להכנס להריון וללדת. שאלימלך מת לאחר שהוא שכב איתה. הוא עצמו בגיל של אלימלך או בניו, אולי היא תהרוג גם אותו. אם הוא ייבם אותה, הילד שלה יקבל את נחלת אלימלך, ולא הוא וזרעו.
אבל הדבר הכי חשוב, מפריע ומזיק: היא מואביה!!.
לכולם היה ברור שלפי הוראת משה: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי" (ביאור:דברים כג ד). הגואל לא חשב שאפשר להתחכם להוראה הזאת, ולשחרר מואביה מהאיסור, כי משה הגביל את האיסור למואבי בלבד. הגואל חשב שאם רות תלד לו ילדים הם יחשבו למואבים עד דור עשירי, ואסור יהיה להם להיות בקהל אדוני, לשבת בשער העיר, להעלות קורבנות, להתפלל עם הציבור - אסון לדורי דורות. אישה מואביה כזאת, אפילו תגרום ששאר ילדיו יהיו חשודים בספק. אף בן ישראל לא ירצה להתחתן איתם.
קניתי (קָנִיתָ) לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ
בועז מסביר לגואל מה יקרה לאחר שהוא יקנה ויקח את רות המואביה לאשתו.
סביר שהגואל וזקני העיר ידעו זאת - אבל כדי שלא יהיה ספק, מה בועז ישמור וייודע בכל כוחו ושלטונו - שהגואל ישא את רות, והבן שלה ירש את נחלת אלימלך בלי להשאיר דבר לגואל או לבועז. הם גמרו את תפקידם וזכותם תפקע בקשר לנחלת אלימלך.
יש עוד מוסיפים, שכיוון שהבן של רות יהיה גם בנו של הגואל, הוא יקרע חלק מנחלת הגואל לפי מספר בניו, ויעביר אותה להיות נחלת אלימלך לדורות. כך תפגע נחלתו של הגואל והוא יפסיד, גם ישלם לקנות את חוזה השכירות, גם יקבל צרה לאשתו, הבן שייולד יפגע בנחלת בניו מאשתו הראשונה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "רות ד ה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.