ביאור:רות ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רות ב ו: "וַיַּעַן הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמַר: נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ב ו.


נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב[עריכה]

וַיַּעַן הַנַּעַר[עריכה]

בועז שאל: "לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת"? ומנהל העבודה ענה: 'אני לא בטוח של מי היא. היא מואביה ששבה עם נעמי. אולי היא שלה אולי לא.'

ניתן להבין שגם הניצב ראה את רות מופיעה לאחר תחילת הקציר. ייתכן שהיא ניגשה עליו לבקש רשות, או התיצבה מאחורי הנערות והתחילה ללקט מהריצפה גרעינים שנפלו ויהיו מאכל לציפורים ועכברים.

הנצב לא הכיר אותה, וסביר שהוא לא ידע מי היא, הן נעמי לא סיפרה לנשות העיר מי היא רות. סביר שהוא שאל אותה: 'מי את, ומה את עושה?'
הוא רצה לוודא שהיא ענייה או גרה, כדי שהוא ירשה לה ללקט אחרי הנערות לפי חוק הלקט ((ויקרא יט ט-י).

נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא[עריכה]

הנערה ענתה לו שהיא מואביה. זה הספיק למנהל העבודה להבין שהיא זרה ואולי גרה. בכל אופן הוא הבין שמסוכן לפגוע בה, כי בני מואב היו שכנים תקיפים שנלחמו בישראל פעמים רבות.
סביר שהוא ידע שלפי פקודת משה, המואבים היו מתועבים ורע להתחתן איתם (ביאור:דברים כג ד).
כל המידע הזה הסביר למנהל העבודה שעדיף לא להתעסק איתה, ועדיף לא להרשות לעובדים להתעסק איתה.

הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב[עריכה]

הנערה ענתה לו שהיא שבה עם נעמי משדי מואב. רות לא שיקרה שהיא בתה של נעמי, לא הוסיפה כבוד לעצמה שהיא כלתה או יבמתה של נעמי, ושהיא מחפשת את הגואל שלה. רות נתנה רק פרטים מזעריים למנהל העבודה. בעייני הניצב היא היתה משרתת של נעמי, שבאה ללקט כפי שמותר לגרים ועניים. רות לא שאלה מי בעל השדה, כי אחרת הניצב היה מדווח זאת לבועז. אולם בהמשך ניתן להבין שמישהו סיפר לה כי היא ידעה שבועז הוא האיש שדיבר איתה (ביאור:רות ב יט).

כל זה הספיק למנהל העבודה כדי להרשות לה ללכת אחרי הנערות וללקט.

דברי רות[עריכה]

רות ידעה שאף אחד מהגואלים האפשריים, או אפילו זקני העיר השופטים, לא בא לנעמי לברר איך לעזור לה. רות הבינה שהחיפוש חייב להיות סודי, כי נעמי נמנעה מלפרסם את מעמדה. רות באה לשדה למצוא "חֵן בְּעֵינָיו" של גואל אפשרי (ביאור:רות ב ב). בכל זאת היא לא הסבירה לניצב על הקוצרים, ואחר כך לבועז, את מטרת הביקור בשדה. רות הניחה שהגואל יודע שהוא גואל אפשרי, ואסור לה לפרסם שהיא מחפשת גואל, כי אז יבואו כל מיני ארחי-פרחי ויטענו שהם קרובים, וגם גואל לא רצוי יתערב ויסבך את העניין.

  • רות לא יכלה לשאול ולגלות שהיא מחפשת קרוב משפחה של אבימלך.
  • הניצב שמע שרות שבה עם נעמי, אבל בלי רשות מהאדון, הוא נזהר לא לספר לנערה המואבייה, שבעל השדה הוא קרוב של נעמי ואבימלך בעלה.

סביר שבועז ונעמי תכננו את הגאולה. היתה סכנה שהגואל הקרוב יקח את רות, או יארגן שבועז לא יוכל לשאת אותה. רות לא ידעה אודות בועז עד לאחר הפגישה ביניהם. כל זה מנע מרכילות להתפרסם בעיר ולשנות את התפתחות העלילה לסיום מוצלח.

תשובת הנער הניצב על הקוצרים[עריכה]

הנער לא ענה בדיוק של מי היא. למעשה הוא לא ידע.
הנער ענה לאדונו:

  • היא מואביה.
  • היא עם נעמי.
  • היא שבה משדה מואב עם נעמי.
  • אני לא יודע למי היא שייכת, אבל נעמי יודעת. אם תשאל אותה אולי היא תענה.
  • הרשתי לה ללקט כי היא ייתכן שהיא גרה ו/או עניה.