ביאור:רות ב ט
רות ב ט: "עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ, וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ב ט.
וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים[עריכה]
עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן[עריכה]
בועז מזמין את רות לבוא לכל שדה ששם נערותיו עובדות. היא רק צריכה למצוא לאיפה הן הולכות, וללכת אחריהן.
הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ[עריכה]
בועז מודע לסכנה לנערה בודדה, שהנערים יתחילו להתעסק איתה, ואולי גם להתעלל בה. הוא מבטיח שהוא יודיע לנערים לא לפגוע בה.
בועז משתמש בזמן עבר "הֲלוֹא צִוִּיתִי" כאילו שהוא כבר ציווה, אולם רק בהמשך הוא אומר לנערים "וְלֹא תַכְלִימוּהָ ... וְלֹא תִגְעֲרוּ בָהּ" (ביאור:רות ב טו-טז). ייתכן שהוא כבר אמר לניצב על הקוצרים, או שזאת הבטחה שהוא יצווה.
יש בעיה בציווי על קבוצה גדולה. כל אחד יטען שזה לא היה הוא. סביר שבועז פקד על הניצב על הקוצרים להיות אחראי לכל הפועלים, ואם רות לא תשוב לשדה שלו, ולא חשוב: מה, איך, כמה, מתי ולמה - הוא וכל העובדים יעונשו. כך יש סיבה לכל עובד לשמור שעובדים אחרים לא יעיזו להתחכם.
- "צִוִּיתִי" -נתינת הוראה מחייבת, פקודה (מילוג). ציווי היא פקודה שהעובר עליה חייב בעונש חריף ביותר, עד מוות, וכך נאמר: "וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר: הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ, מוֹת יוּמָת" (ביאור:בראשית כו יא).
- "נָגְעֵךְ" - גוף פגש עצם אחר, או התיחס לעצם אחר (מילוג). המילה 'לגעת' היא מילה מאוד מעורפלת ואין לדעת מה כלול בה. אסתר כתבה: "הַצָּרִים אֹתָם" (ביאור:אסתר ח יא) והכוונה כל אחד שעושה צרה. סביר שכל נעריו של בועז הבינו שלגעת אינו מוגבל לנגיעה פיזית, וכל עלבון, רכילות, מבט, תנועת יד, שריקה, זמזום, תשומת לב מיותרת, חוסר התחשבות שיפחיד או ירתיע אותה מלשוב לשדה בועז, נכלל 'בנגיעה'.
וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים[עריכה]
בועז מעניק לרות זכויות יותר מאשר לכל העניים והגרים שמלקטים בשדה מאחורי הנערות.
הוא הפך אותה לאחת מנערותיו, בעלת זכות ללכת ולשתות כרצונה מהמים שהנערים הביאו לשדה.
למרות שהיא אוספת תבואה עבור עצמה ולא עבורו, ואינה חייבת לעמול קשה ככל הנערות, היא בכל זאת רשאית להתנהג כאחת מנערותיו.
בועז לא העניק לה רשות לשתות ראשונה, או לפקוד על הנערים להביא לה מים טריים. היא רק כאחת מהנערות בעניין השתיה.
חשוב לבועז שהיא תשאר בשדה שלו, ותהנה מהטבות והגנות, שלא יהיו לה בשדה אחר.
ויותר גרוע, בועז חושש שהיא תלך לשדה אחר, ושם יתנו לה עוד יותר הטבות, והיא תשאר שם.