ביאור:משנה מסכת ערלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

מסכת ערלה: הפרי האסור[עריכה]

מבוא לסדר זרעים

דף מפתח לביאור משנה

מבוא למסכת ערלה[עריכה]

הערלה קשורה לפרי של העץ הצעיר, אבל בניגוד לביכורים אינה מובאת למקדש אלא מושלכת. בכך היא דומה לערלת האדם. והשוו לדברי מגילת המקדש, המחייבת למסור את פירות העורלה לכוהנים.

יתכן גם להשוות את הערלה לתהליך הכניסה לעם היהודי: בשני המקרים - הנטע הצעיר והתינוק - עוברים תקופת המתנה, ואז משליכים את העורלה. לאחר המילה של התינוק נוהגים לחגוג, ולאחר שנות הערלה של הנטע מביאים את פירות הרבעי לירושלים בשמחה ובהלל. גם דינו של אדם שהתרחק מהיהדות ו"נעקר ממטעו" דומה במידה מסוימת לדין הנטע העקור.

למעשה אין הרבה פרי בעצים הצעירים, ומשמעות הלכות הערלה אינה רבה מבחינה כלכלית, אלא בעיקר מבחינה סמלית.

איסור הערלה הוא איסור גורף, החל גם על ההנאה מהפירות ולא רק על אכילתם, בדומה לאיסור כלאי הכרם. שני האיסורים הללו דומים גם בכך ששניהם חלים על פירות המטע. עם זאת, חיוב הערלה חל רק על פירות הנטועים לאכילה.

הכלאים נקראים "קדושה", ויתכן למצוא קדושה גם בערלה, אבל קדושה זו עולה על קדושת מתנות הכהונה, כי כאמור היא מחייבת השמדה של הערלה ושל הכלאים, בדומה לחמץ בפסח.

לכן עוסקת המסכת בחלקה הגדול ברמות האיסורים השונות, ובדרך הביטול שלהם ברוב. גם בכך דומה הערלה לכלאים - האיסורים הללו מתבטלים רק ברוב של אחד ומאתיים.

המסכת כוללת שלושה פרקים, המסודרים הן במידת הקירבה שלהם לאדמה, הן ברמת החומרה שבהם:

הפרק הראשון דן בשלב המטע, ומגדיר אילו פירות חייבים בערלה: הוא פותח במדרש הפסוק ויקרא יט כג, ועוסק בהגדרת היחס בין הערלה לבין הכניסה לארץ ולנטיעה בה. בפרק זה מתברר שיש לא מעט סיטואציות שבהן פטור הפרי מהערלה.

הפרק השני דן בחומרת איסור הערלה החל על הפירות, ומשווה אותו לאיסורים אחרים. חלק גדול מהפרק מתיחס לעירבוב של איסורים שונים ולשאלת הביטול שלהם. הערלה מתבטלת ברוב של אחד ומאתיים, ובתנאי שלא נתנה טעם בתערובת.

הפרק השלישי עוסק במוצרים שבהכנתם נעשה שימוש בערלה. בפרק זה מוצגת באופן החריף ביותר חומרת איסור הערלה, במיוחד לפי דעת ר' מאיר, שמוצרים רבים אינם מתבטלים אפילו ברוב של אחד ומאתיים, ואין ברירה אלא לשרפם.

בסוף המסכת מופיעה פיסקה המחזירה את הדיון לארץ ישראל, ומרחיבה את איסור הערלה מעבר לה. הערלה חלה גם בחו"ל - אמנם באופן קל יותר - בניגוד למצוות אחרות התלויות בארץ, כגון שביעית, תרומות ומעשרות. הניגוד הבולט ביותר הוא מול מצוות הביכורים, החלה רק בארץ ישראל, ושבה תדון המסכת הבאה.

וראו גם

פירוט הפרקים[עריכה]

פרק א: "הנוטע לסייג" - איסור הערלה במטע

  1. מדרשי הפסוק ויקרא יט כג
  2. נטיעה מחדש של עץ ותיק
  3. השוואות בין ערלה לאיסורים אחרים בשדה

פרק ב: "התרומה" - איסור פירות הערלה ואיסורים אחרים

  1. ביטול הערלה במאתיים
  2. איסור הנותן טעם או מחמץ
  3. צירוף איסורים שונים לעניין ביטולם

פרק ג: "בגד שצבעו בקליפי ערלה" - ספק ערלה - אסור!

  1. תוצרי הערלה
  2. דברים שאינם מתבטלים אפילו במאתיים
  3. ערלה, חדש וכלאיים בחו"ל