ביאור:משנה מסכת מקואות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

מסכת מקואות: דיני מקוה הטהרה[עריכה]

מבוא לסדר טהרות

דף מפתח לביאור משנה

מבוא למסכת מקואות[עריכה]

מסכת מקואות עוסקת במקוי המים שבהם ניתן לטבול לטהרה. היא מחולקת לשני חלקים: פרקים א-ה עוסקים בדיני המקואות הבסיסיים, כלומר במקוי המים הטבעיים, שבהם יכול אדם טמא לטבול, ולהיטהר. בתורה מתואר מקוה כזה כ"בור" (ראו ויקרא יא לו), כלומר כמאגר מי גשם ללא טיפול מיוחד. שיעורו של מאגר כזה הא לפחות 40 סאה, שהרי אדם חייב לרחוץ בו "את כל בשרו" בבת אחת, (ראו ספרא זבים סוף פרק ו.)

פרק ו פותח את החלק השני, ומציג את המקוה העיקרי הפועל למעשה (עד ימינו!), שהוא מרחץ המשיק למקוה טהור. כך יכולים אנחנו לטבול במים שאובים, נקיים ומחוממים, למרות שטבילה כזאת אינה נחשבת כטבילה במקוה.

בפרק י אנחנו שומעים על מחלוקת בעניין זה: בית שמאי דרשו שמי המרחץ יהיו בטמפרטורה וברמת הנקיון של המקוה המקורי, דבר העלול לסכל את העניין - ואכן, זה המקום היחידי שבו דעתם נזכרת. רוב המסכת מבוסס על ההנחה שבפסיקה כבית הלל.

ההלכה העיקרית העומדת מאחורי המסכת היא "שלושה לוגים מים שאובים שנפלו למקוה - פסלוהו" (עדיות א, ג.) במסכת עדויות מובאת הלכה זו כחולקת על דעתם של הלל ושמאי, שפסלו את המקוה רק אם נוספו לו יותר משלושה לוגים - מפי שני גרדיים בשם שמעיה ואבטליון. למרות זאת, אין במסכת מקואות מחלוקת על הלכה זו, ובמקומות שונים נראה שהחכמים אף דורשים את לשונה, ומסיקים ממנה מסקנות הלכתיות: נפלו, ולא הושקו, וכו'.

חכמים מניחים גם שהמקוה שבו מדובר אינו בשיעור של 40 סאה, ורק התוספת של המים השאובים מביאה אותו לשיעור זה. צירוף ההנחה הזאת והמסורת מפי שני הגרדיים מאפשר את דין ההשקה, שבו משיקים חכמים מקוה כשר, שיש בו 40 סאה, עם מרחץ מחומם בסגנון הרומי, וכך הופכים את הטבילה במקוה לחוויה אפשרית עבור הציבור.

פרק א מונה את סוגי המאגרים, ומבחין בין מקוה הכשר לטבילת אדם וכלים טמאים - לבין מעיין "מים חיים", הכשר אף לטבילת זב, לפי ספרא שמיני פרשה ט. המשנה מונה כמה דרגות ביניים, ובסך הכל שש דרגות במקואות, בין גב הפסול לחלוטין לבין מעיין מים חיים.

פרק ב עוסק בפסילת המקוה ע"י מים שאובים, ומתאר גם טבילה בבוץ, המצטבר בתחתית המקוה המקורי.

פרק ג עוסק בדין 40 סאה ובפסילת המקוה הקטן מהם ע"י 3 לוגים מים שאובים.

פרק ד מרחיב במונח "מים שאובים", וכולל בהם גם מי גשם שבדרכם למקוה נאספו בכלים שונים.

פרק ה מרחיב בהבחנות בין מעין, שבו כשרים גם מים "זוחלים", כלומר זורמים - למקוה, שמימיו מכונסים. בדרך זו משלים הפרק את פרק א. בכך נסגר החלק הראשון של המסכת.

פרק ו דן במיני מאגרים המחוברים בדרכים שונות למקוה העיקרי, ובו מופיע לראשונה הדין של השקת המקוה למרחץ.

פרק ז דן במקוה שיש בו 40 סאה בלבד, ומציע דרכים להעמיק אותו כדי לאפשר שימוש בו.

פרק ח דן בטבילות המחוייבות מדברי חכמים, כגון מטומאת חו"ל ומטומאת בעל קרי. בטבילות אלו ניתן להשתמש גם במים שאובים.

פרק ט עוסק בדרך הטבילה ובחציצה האסורה בזמן הטבילה בין הטובל (אדם או כלי) לבין המים.

פרק י משלים את המסכת בדונו בעניין הידית של הכלים הנטבלים במקוה ובאדם שטבל בו כשחץ נעוץ בבשרו. בהזדמנות זו הוא גם עוסק בהבחנות בין נוזלים שונים לבין מים, לטוב ולמוטב, בעניין טיהור הנוזלים שנשתו והחץ הנעוץ באדם ואינו ניכר מבחוץ, ובעניין פסילת המקוה.

מבנה המסכת בפירוט[עריכה]

פרק א: "שש מעלות" - מיני המקואות

  1. מי גבים
  2. מקווה ומעיין
  3. מיני מעיינות

פרק ב: "הטמא שירד לטבול" - פסילת הטבילה במים שאובים

  1. ספק טבילה
  2. מים שאובים ופסילת המקוה
  3. טבילה בבוץ (טיט)

פרק ג: "ר' יוסי" - הצטרפות מים כשרים ומים שאובים במקוה

  1. הצטרפות מקוואות
  2. הצטרפות שלושת הלוגים

פרק ד: "המניח כלים" - כלים לפני המקוה

  1. כלים מתחת המרזב
  2. המרזב ככלי
  3. מי הגשם הפסולים המקלחים למקוה

פרק ה: "מעיין שהעבירו" - מעין ומקוה

  1. מעיין שמימיו עוברים בכלים
  2. חרדלית, נחל וים

פרק ו: "כל המעורב" - יסודות דין ההשקה

  1. עירוב מקואות וכלים
  2. השקת מקוה ומרחץ
  3. מתקני מרחץ כמקוה

פרק ז: "יש מעלין" - טבילה במקוה מינימלי

  1. מה ניתן להוסיף למקוה
  2. צבע המים
  3. מקוה מינימלי

פרק ח: "ארץ ישראל טהורה" - טומאות מדברי חכמים

  1. טומאת מקוואות חו"ל
  2. טומאת הזרע
  3. טבילה נכונה

פרק ט: "אלו חוצצין" - דיני חציצה

  1. חציצה בבני אדם
  2. חציצה בכלים ובבגדים

פרק י: "כל ידות הכלים" - הטבלת הידית עם הכלי

  1. ידיות
  2. הטבלת כלים
  3. אורך הידיות
  4. מים ונוזלים אחרים
  5. אדם הטובל עם חץ