ביאור:משנה מסכת כתובות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

מסכת כתובות: חיי המשפחה[עריכה]

מבוא לסדר נשים

דף מפתח לביאור משנה

מבוא למסכת כתובות[עריכה]

מוסד המשפחה הוא המוסד החברתי הבסיסי, ויש ליציבותו ולתקינותו השפעה חשובה על סדרי החברה, במובן הפוליטי, החינוכי, הדמוגרפי והדתי. המשפחה בעולמם של חז"ל שונה מהותית מזו של תקופת המקרא, בכך שאינה בית אב אלא יחידה עצמאית וקטנה יותר. הדבר ניכר בדרך הקידושין שאינה מחייבת את התערבות הורי בני הזוג (ראו במבוא למסכת קידושין), ונבע, כנראה, מתהליך העיור שעברה החברה היהודית בארץ ובעולם. המכשיר העיקרי שבו השתמשו חז"ל כדי לשלוט על יחסי המשפחה הוא הכתובה.

בתקופת התנ"ך היה נהוג מוסד המוהר, שהיה סכום כסף גדול שניתן לקראת הנישואין ממשפחת החתן למשפחת הכלה. חז"ל שינו את המוסד הזה וקבעו במקומו שטר חוב המכונה "כתובה". הכתובה משמשת לשני תפקידים במקביל: מצד אחד היא מממנת את האשה, שבדרך כלל לא היתה בעלת כושר השתכרות, אם התפרקו הנישואין (בגירושין או באלמנות). מהצד השני היא מרתיעה את הגבר מלגרש את אשתו, ובכך מייצבת את המשפחה (ראו תוספתא יב, א.) הכתובה מסייעת גם להמריץ את בני הזוג למלא את חובותיהם ההדדיים, ולשם כך הגדילו אותה חכמים או הקטינו אותה אם אחד מבני הזוג לא מילא את חובתו, (ראו לקמן ה, ז.)

התורה שבכתב אינה עוסקת בשאלות הלכתיות הקשורות למשפחה, מלבד האיסור המוטל בה על ניאוף (הנדון במסכת יבמות), והעיסוק בשאלת הבתולין של הכלה ובהוצאת שם רע. חז"ל מרחיבים את היריעה ועוסקים גם בשאלות רבות נוספות, אך מקדימים במסכת עיסוק בנושאים הנ"ל.

המסכת מסודרת לפי סדר כרונולוגי, עם חריגות מעטות ממנו.

פרקים א-ב פותחים בנושא המקראי של טענת החתן על העדר הבתולין של הכלה, ובדרכים להתמודד עם טענה זו: פרק א מצטמצם לטענות הצדדים האפשריות במקרה כזה, ופרק ב מציג הקשר רחב יותר של המקרים שבהם מקבלים - או לא - עדות של אדם בדברים הנוגעים לו אישית.

פרק ג מתאר את עונשו של המפתה או האונס נערה רווקה, עונש הכולל גם נישואין לנערה. במקרה זה מדובר על נישואין כפויים.

הנישואין הרגילים נדונים בפרקים ד-ה. פרק ד עוסק בנקודת המבט של האשה, ומתאר את המעבר שלה מבית אביה לבית בעלה, ובזכויות המוקנות לה בחוק החזל"י, אפילו ללא הכתובה הממשית. פרק ה מציג את נקודת המבט של הבעל, המחוייב לפרנס את אשתו, ומציג את השינויים ההלכתיים בשאלה ממתי הוא חייב לעשות כן. כמו כן כולל פרק זה את השימוש בכתובה כדי לאכוף את מילוי החובות בין בני הזוג.

פרקים ו-ז מופיעים בנוסחאות אחדות (ראו כתובות סה ב, תוד"ה מציאת האשה) בסדר הפוך מזה שלפנינו, ויש בכך הגיון רב: פרק ז עוסק במקרים שבהם יש לכפות את הפסקת הנישואין מסיבות שונות, שביניהן הפרת הזכויות ההדדיות שנדונו בפרקים ד-ה.

פרקים ו, ח עוסקים בניהול הכספים על ידי הבעל במהלך חיי הנישואין: פרק ו עוסק בעיקר בכספי הנדוניא, דהיינו בכספים שמביאה עימה האשה לחיים המשותפים מבית אביה. פרק ח עוסק בכספי הירושה שמקבלת האשה במהלך חיי הנישואין שלה.

פרק ט עוסק במסמכים שבהם התחייבויות מיוחדות של הבעל לאשתו, ובניסוח של ההתחייבויות הללו כך שאכן יבטלו את ההלכות הרגילות הנוגעות ליחסי הממון שביניהם.

פרקים י-יב עוסקים בעיקר באלמנה. פרק י מציג את דרכי חלוקת רכוש המשפחה בין נשותיו של הבעל ויורשיהן. פרק יא קושר את דרכי גביית הכתובה לזכות המזונות של האלמנה, ופרק יב קושר את המזונות של האלמנה למקום מגוריה, ומעמיד מול דינים אלו את הזכות המיוחדת למזונות הבת, שהושגה כתנאי לנישואין.

פרק יג, החותם את המסכת, מציג הקשר לאומי לחיי הנישואין: בתחילתו נמנות גזירות עתיקות, שנוצרו בירושלים לפני החורבן, ואשר חלקן נוגע לדיני המסכת. בין גזירות אלו יש התיחסות מיוחדת למי שיצא מהארץ למדינות הים, ולסכנת הגלות הנובעת ממעשה זה. בסוף הפרק מופיעה העדפה מתקנת של המגורים בארץ ישראל ובירושלים, הנוגעת לדיני המשפחה, ושבאמצעותה מנסים חכמים לעצור את הסחף של הירידה לגלות. ההעדפה הזאת נוצרה כתיקון לדיני המשפחה הרגילים, התולים את מקום המגורים ברצונם של בני הזוג בלבד, והיא מבטאת את המחוייבות הלאומית שלהם לעלות לארץ ולגור בה.

פירוט הפרקים[עריכה]

פרק א: "בתולה נישאת" - טענת הבתולין של החתן

  1. הזכות לטעון כנגד האשה
  2. טענות נגדיות שיכולה האשה לטעון

פרק ב: "האשה שנתארמלה" - נאמנות של אדם על עצמו

  1. מצבי נאמנות ואי נאמנות בסיסיים
  2. נאמנות אדם על חתימתו
  3. נאמנות אשה על מצבה האישי
  4. נאמנות הגבר על מצבו האישי ועל אשתו
  5. נאמנות עד אחד שהיה קטן

פרק ג: "אלו נערות" - פיצוי באונס ובפיתוי

  1. קנס לאונס ולמפתה נערה
  2. בין מפתה לאונס
  3. מקרים נוספים שבהם פטורים מקנס

פרק ד: "נערה שנתפתתה" - זכויות וחובות האב והבעל לאשה

  1. נישואין: מעבר האשה מרשות אביה לרשות בעלה
  2. תנאי הכתובה וחובות הבעל

פרק ה: "אף על פי" - סכום הכתובה, ותנודות בו

  1. הגדלת סכום הכתובה והקטנתו
  2. משנה ראשונה - חובת המזונות של המארס והיבם
  3. זכויות וחובות הזוג הנשוי והשפעתן על הכתובה

פרק ו: "מציאת האשה" - הנדוניא

  1. ניהול כספי האשה ע"י בעלה
  2. החתן והנדוניא
  3. הנדוניא והורי הכלה
  4. הנדוניא בין הבעל לאשה

פרק ז: "המדיר את אשתו" - נישואין שיש להפסיקם

  1. נדרים המחייבים להוציא ולתת כתובה
  2. יוצאות בלי כתובה
  3. מומים ונישואין

פרק ח: "האשה שנפלו" - ניהול נכסי הירושה של האשה

  1. ניהול נכסי הירושה של הארוסה והנשואה
  2. ניהול נכסי היבמה

פרק ט: "הכותב לאשתו" - מסמכים נלווים לכתובה

  1. ירושת האשה והדרך לוותר עליה
  2. ירושת הגבר ושעבודה לכתובה
  3. חובת האשה להישבע והויתור על השבועה
  4. המסמכים הנדרשים לגביית הכתובה

פרק י: "מי שהיה נשוי" - חלוקת הכתובה בין הצרות

  1. הכתובה וירושתה
  2. חלוקת הרכוש לכמה כתובות
  3. מקרים שבהם אין הכרעה משפטית

פרק יא: "אלמנה ניזונת" - הכתובה וזכות המזונות

  1. מזונות ללא כתובה
  2. הזכות למכירת נכסים למימון הכתובה, והתלות בזכות המזונות
  3. טעויות בהערכת המחיר של הנכסים
  4. נשים בלי כתובה ובלי מזונות

פרק יב: "הנושא את האשה" - הקשר בין מקום האשה לבין זכויותיה

  1. מזונות המגיעים לאשה בלי תלות במקום
  2. מקום האלמנה וזכויותיה התלויות בו

פרק יג: "שני דייני גזירות" - ירושלים, א"י ומדינות הים - משפחה וגלות

  1. הלכות ירושלמיות עתיקות
  2. העדפת המגורים בא"י ובירושלים