ביאור:משנה מסכת שבועות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

מסכת שבועות: איסור חילול הקודש והשימוש באיסור בבית הדין[עריכה]

מבוא לסדר נזיקין

דף מפתח לביאור משנה

מבוא למסכת שבועות[עריכה]

השבועה היא הליך הנעשה בבית הדין, ומבחינה זו הוא בעל משמעות משפטית; אבל שורשיו נטועים בעולם הדתי, והוא מבוסס על ההנחה שהתרבות השולטת היא תרבות דתית. לפנינו דוגמא אופיינית לעירוב בין ההלכה הדתית להלכה המשפטית.

שבועות שקר וידיעות הטומאה (כלומר טימוא המקדש או הקדשים) הן עבירות דתיות של חילול הקודש, שהרי גם שבועת שקר מכונה "חילול", וכדי לכפר עליהן אם נעשו במזיד יש לקבל מלקות, ואם נעשו בשגגה יש להביא קורבן עולה ויורד (ראו ויקרא ה פסוקים א-יד). הדמיון בעונש על שתי העבירות מאשש את הקשר המהותי ביניהן.

מסכת שבועות פותחת בחילול המקדש ובכפרה עליו, ורק אחר כך, בפרק ג, מתחילה לדון בשבועות. היא מקדישה רק פרק אחד לשבועת הביטוי, שהיא התחייבות של אדם למעשיו בעתיד, או לכך שהוא אומר אמת, ומייד לאחריו מתחילה לדון בשימושים של השבועה במסגרת בית הדין, בעיקר בדיני ממונות. לשימושים אלו מוקדשים חמישה פרקים (ד-ח). פרק ד מוקדש להשבעה של אדם את העדים, שיעידו לטובתו בבית הדין. פרק ה וגם פרק ח מוקדשים לשבועת הפיקדון, שהיא הנרמזת בתורה שבכתב, ראו שמות כב פס' ז ופס' י, והיא הבסיס למסכת. פרק ו עוסק בשבועת המודה במקצת, שהיא אחד האמצעים של בית הדין להכריע בשאלות של הלוואות, ופרק ז עוסק במקרים מיוחדים של שבועות שתיקנו חז"ל למקרי ספק.

כאמור, פרק ח חוזר לדיני שבועת הפקדון, וקושר אותם לכפרה על שבועת שקר. כך נקשרים בסיום המסכת דיני הממונות שבבית הדין ודיני הכפרה שבבית המקדש. הפרק חוזר ומדגיש עיקרון שהופיע כבר קודם: אין עונש - מלקות או קרבן - על שבועת עדות או על שבועת פיקדון שקריות, אלא אם יש לשבועות השקר משמעות כספית.

בדרך זו מנומקת גם השתייכותה של המסכת לסדר נזיקין, למרות שהתוכן המרכזי בה הוא הכפרה, והיא קרובה בעניין זה למסכת כריתות.

פירוט הפרקים[עריכה]

פרק א: "שבועות שתים" - שבועה וחילול הקודש

  1. שתים שהן ארבע
  2. כפרה על טומאת מקדש וקדשיו

פרק ב: "ידיעות הטומאה" - טומאה במקדש

פרק ג: "שבועות שתים בתרא" - שבועת ביטוי ושבועת שוא

  1. שבועת ביטוי "שלא אוכל"
  2. שבועת ביטוי והיקפה
  3. שבועת שוא
  4. בין שבועת ביטוי לשבועת שוא

פרק ד: "שבועת העדות" - שבועת העדות וההבדלים בינה לבין שבועות אחרות

  1. בין שבועת העדות לשבועת ביטוי
  2. שבועת העדות והכפלותיה
  3. אין חייבים אלא על תביעת ממון כפקדון
  4. שישמעו מפי התובע
  5. לשונות השבועה

פרק ה: "שבועת הפקדון" - שבועת הפקדון

  1. שבועת הפיקדון לעומת שבועת העדות
  2. ריבוי שבועות הפיקדון
  3. שבועת פיקדון - על תביעת ממון!

פרק ו: "שבועת הדיינים" – המודה במקצת הטענה

פרק ז: "כל הנשבעים" - שבועות של חכמים

  1. שבועות שנשבעים התובעים
  2. שבועה מפני הספק

פרק ח: "ארבעה שומרים" - שבועת הפיקדון - הכפרה והמשמעות הממונית