ביאור:משנה מסכת בבא מציעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

מסכת בבא מציעא: דיני שמירה והלוואה[עריכה]

מבוא לסדר נזיקין

דף מפתח לביאור משנה

מבוא למסכת בבא מציעא[עריכה]

כל פרקי המסכת עוסקים בנגזרות של נושא השמירה וההלוואה: המסכת כמעט כולה עוסקת בדיניהם של מה או מי ששייכים לאדם אחד - ונמצאים ברשותו של אחר.

היחסים בין פרק א לפרק ב ובין פרק ו לפרק ז מייצגים הבחנה בין הדין הרגיל, המכונה "דין מדינה" לבין המצווה המיוחדת ליהודים. בפרק א נדון דין המציאה מנקודת מבט של דיני המדינה, ובפרק ב מנקודת המבט של מצוות השבת אבידה. כך גם בפרק ו נדונים דיני הפועל מנקודת מבט של דין מדינה ובפרק ז ממצות "ואכלת כנפשך שבעך" או מדיני השומרים, אך במשנה ח בפרק ז מופיעים שוב דיני מדינה.

נראה שמגמת המשנה היא לצמצם את דיני המצוות מהתורה, ולהדגיש את העליונות של דרך ארץ על פני התורה. מגמה כזאת ניכרה כבר במסכת בבא קמא, בעניין תשלומי ארבעה וחמישה, והיא ניכרת גם בדיני הריבית (פרק ה) שבהם הקילו לסוחרים כמנהג המדינה. בסוף פרק ז מופיעה גם לגבי השומרים האפשרות להתנות ולשנות בכך את דיניהם. בכך נוספת גם מצוות השומרים לרשימת המצוות שחז"ל אפשרו לעקוף.

האם הניטרול של המצוות בדיני ממונות הוא בלית ברירה, או שזו דרכם של חז"ל להביע ביקורת על פרשנות מילולית של דיני התורה?

לאחר הדיון בפרקים ו-ז, השם דגש על חובותיהם וזכויותיהם של העובדים - עוסקת המסכת בפרקים ח-ט בזכויותיו ובעיקר בחובותיו של בעל הבית כלפי הנכסים השייכים לו. בפרק ח עוסקים במפקיד, המוכר או המשכיר, ובפרק ט - בבעל השדה. בסוף פרק ט חוזרת המשנה לסכם את חובות בעל הממון כלפי החלשים בחברה (תשלום שכר שכיר ודיני משכון), כסיכום של ארבעת הפרקים האחרונים ובהשראת דברים כד. המשנה אינה מסתפקת בנושא ההלכתי של זכויות וחובות, אלא מזכירה לנו שמדובר בבני אדם, הנמצאים במסגרת חברתית ואינם שוים זה לזה. בעניין זה נראה שהמשנה מאמצת את השקפת העולם של התורה שבכתב, המדגישה את אי הסימטריה בחברה - בניגוד למגמתה בתחילת המסכת.

לסיכום, מבנה המסכת:

פרקים א-ב עוסקים בדיני חפץ שנמצא, שאין אנו יודעים מי בעליו. בחלוקה בין הפרקים הללו עסקתי לעיל.

מפרק ג ואילך מדובר על זהות ברורה של הבעלים, שאינם מחזיקים בחפץ. פרק ג פותח בדיני השומרים, כלומר בדיני מי שמחזיקים בחפצים שאינם שלהם.

פרק ד עוסק בתהליך העברת הבעלות, ומשהה אותו במקרים של אונאה. יש בפרק רמזים לדיני מציאה, בגלל חוסר הבהירות שחל אפילו כאן סביב שאלת הבעלות.

פרק ה עוסק בדיני הלוואות, ובאיסורי נשך וריבית - הן בכסף, הן בסחורות. הפרק מבחין בין הלוואה אזרחית לבין הלוואה עסקית.

פרקים ו-ז עוסקים ביחסי בעל הבית והאומנים העובדים אצלו, ובחובותיהם ההדדיות - שוב, לעיל הזכרתי את היחסים בין הפרקים.

פרק ח עוסק באחריות ובזכויות של בעל הבית כלפי החפץ המושאל, הנמכר או המושכר.

פרק ט עוסק באחריות ובזכויות של בעל השדה כלפי שדהו שנמסר לחוכר, לאריס או לשכיר, וכן באחריותו כלפי האנשים הללו עצמם. בסוף הפרק מופיעים, כאמור, דיני המשכון, המבטאים גם הם את היחסים בין בעל הממון לבין הלווים העניים.

פרק י עוסק בשאלה של היחסים בין בעל הבית לבין בעל העליה. בכך מעבירה המסכת את הדיון לזו שאחריה - בבא בתרא - העוסקת ברכוש האדם הפרטי - אך עדיין הדגש כאן הוא על מקרים שבהם הגיע רכושו של אחד למקומו של חברו או לרשות הרבים. נראה שבפרק זה יש רמזים ליחסים בין בני אדם לבין שוכן המרומים - נושא המרומז כאמור בפרקי המסכת עצמם.

מבנה המסכת בפירוט[עריכה]

פרק א: "שנים אוחזים" - חפצים מופקרים ורכישתם

  1. ויכוחים על בעלות
  2. כיצד זוכים במציאה?
  3. מציאה העלולה להזיק לאחר

פרק ב: "אלו מציאות" - מצוות השבת אבידה ועזרה לזולת

  1. הגבלת מצוות השבת אבידה
  2. מציאת מטבעות ברשותו של אחר
  3. דרשות מצמצמות את המצווה
  4. טיפול באבידה ברשות המוצא
  5. פטור מהשבת אבידה וממצוות אחרות
  6. כיבוד אב ואם כדגם לניטרול מצווה על ידי חז"ל

פרק ג: "המפקיד" - דיני שומרים

  1. תוצאות מההבדלים בדיני השומרים השונים
  2. אחריות השומר ואחריות המפקיד
  3. מתי מותר להשתמש בפיקדון?
  4. שמירה כדרך השומרים
  5. שליחת יד אסורה בפיקדון ותוצאותיה

פרק ד: "הזהב" - אונאה וביטולי עסקות

  1. מתי ניתן לבטל עיסקה?
  2. שיעורי האונאה במכירה, וביטול העיסקה במקרים אלו
  3. אונאה במטבעות
  4. אונאה שאינה מבטלת עיסקה
  5. איסורי הונאה בפירסום

פרק ה: "איזהו נשך" - נשך וריבית

  1. הגדרת האיסורים בנשך וריבית
  2. השכרה, מכירה ושיעבוד
  3. שותפות
  4. אין ריבית לנכרים
  5. עסקות להבטחת מחיר
  6. חיטין בחיטין לאריס ולחבר
  7. הלוואת עבודה
  8. מתנות והלוואות
  9. איסורי הריבית

פרק ו: "השוכר את האומנים" - יחסי ממון בין בעל הבית לבין עובדיו

  1. אחריות בעל הבית והפועלים זה לזה במקרה של שינוי
  2. אחריות בעל הבהמה והשוכרה זה לזה במקרה של שינוי
  3. הגדרת חובות האומנים לרכוש בעל הבית, ויחסם לשומרים אחרים

פרק ז: "השוכר את הפועלים" - מצוות בעניין זכויות העובדים

  1. "בני אברהם יצחק ויעקב" או "מנהג המדינה"?
  2. אכילה בזמן העבודה
  3. אונס בשמירה – גבול האחריות של השומרים
  4. הסכמה על שחרור השומרים מאחריות ועל ויתור על זכויות האכילה

פרק ח: "השואל את הפרה" - העברת בעלות, העברת אחריות ומקרי ספק

  1. אחריות המשאיל
  2. העברת בעלות במכירה
  3. אחריות המשכיר

פרק ט: "המקבל שדה" - חובות בעל השדה כלפי חוכר, אריס, שכיר ולווה

  1. דיני חכירה ואריסות כמנהג המדינה
  2. אחריות בעל השדה
  3. אחריות החוכר
  4. תשלום שכירות
  5. משכון ואיסוריו

פרק י: "הבית והעליה" - שותפות בין התחתונים לעליונים

  1. של מי האבנים?
  2. אכיפת התיקון על השותף
  3. אחריות בעל הכותל שנפל ואחריות השוכר
  4. אחריות המשתמש ברשות הרבים
  5. של מי המדרגה?