ביאור:משנה פרה פרק ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת פרה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

מסכת פרה עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

טיהור במים[עריכה]

חטיבה I: פעולת קידוש המים[עריכה]

(א) שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַשֹּׁקֶת;

ראו מבנה דומה בכלים יג, ב-ד.

כאן מדובר בשוקת שעוד לא קידש אותה, וראו לעיל ז, י.

נִטַּמָּא אֶחָד מֵהֶן - כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי.
טָהַר, וְנִטַּמָּא שֵׁנִי - כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן;
נִטַּמּוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת - פְּסוּלִין.

עָשָׂה אֶחָד מֵהֶן מְלָאכָה - כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי;

עָמַד, וְעָשָׂה שֵׁנִי מְלָאכָה , כְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן;
עָשׁוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד - פְּסוּלִין.


(ב) הַמְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת לֹא יִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל.

חולץ את הסנדל, אבל אינו פושט את בגדיו. השוו לבגדי הכהונה – גם הם לא נעלו סנדלים מפני הקדושה, וראו גם שקלים ג, ב. בטקסים חשובים היו יחפים, מסיבות שונות.

כאן מסבירים את חליצת הסנדל מהחשש שמא יטמא אם ישפכו עליו מים ויכשירו אותו להיטמא.

מים שבדרך כלל מכשירים לטומאה – מטהרים כמי חטאת. זה האבסורד המוביל.

חטיבה II: אבסורדים בענייני טהרה[עריכה]

שֶׁאִם נָפְלוּ מַשְׁקִים עַל הַסַּנְדָּל - נִטַּמָּא, וְטִמּוּהוּ.

והשוו כלים ח, ד, וכן טהרות ח, ז. האבסורד שבא לידי ביטוי בטענה "מטמאיך..." היה דגל של הלכות הטומאה של חז"ל, ובכל הדוגמאות מדובר בחידושים שלהם ביחס לכתות אחרות.

הדוגמא הראשונה כאן היא של ההכשרה באמצעות המים של הבגדים והסנדל לטמא את הלובש אותם, יותר מאשר נגיעה ישירה שלו במים.

הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: "מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי".

נָפְלוּ מַשְׁקִים עַל בְּשָׂרוֹ - טָהוֹר.

נָפְלוּ עַל כְּסוּתוֹ – נִטַּמָּא, וְטִמַּתּוּ.

הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: "מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי".


(ג) הַשּׂוֹרֵף פָּרָה וּפָרִים, וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר - מִטַּמִּין בְּגָדִים.

שורף הפרה האדומה, ופר ושעיר של יום הכיפורים, והמשלח את השעיר לעזאזל (ראו יומא ו, ו-ז – בגדיהם טמאים. אבל הנוגעים בבהמות הללו בחייהן - אינם טמאים.

פָּרָה וּפָרִים וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַצְמָן - אֵינָן מְטַמִּין בְּגָדִים.

הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: "מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי".


(ד) הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה - מִטַּמֵּא בְגָדִים,

וְהַנְּבֵלָה עַצְמָהּ אֵינָה מְטַמָּא בְגָדִים.

הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: "מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי".


(ה) כָּל וְלַד הַטְּמָאוֹת אֵינוּ מְטַמֵּא כֵלִים, אֶלָּא מַשְׁקֶה.

משקה שנטמא כשני לטומאה – מקבל עוצמה של ראשון לטומאה ומטמא כלים. וראו תוספתא טבו"י א, ג.

נִטַּמָּא מַשְׁקֶה - וְטִמָּן.

הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: "מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי".


(ו) אֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מְטַמֵּא חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַשְׁקֶה.

השוו כלים ח, ד.

נִטַּמָּא מַשְׁקֶה - טִמָּהוּ.

הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: "מְטַמֶּיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי".


(ז) כָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמֵּא מַשְׁקִים לִהְיוֹת תְּחִלָּה: לְטַמֵּא אֶחָד, וְלִפְסוֹל אֶחָד,

ראו לעיל משנה ה, וכן טבו"י ב, א.

וראו דין דומה לגבי ספק טהור, בתוספתא טהרות ה, ה.

חוּץ מִטְּבוּל יוֹם.

הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: "מְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּיתַנִי".


חטיבה III: מים פסולים[עריכה]

(ח) כָּל הַיַּמִּים - כַּמִּקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית א י) "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים", דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.

ראו מקואות ה, ד. ר' יהודה מצמצם את דברי ר' מאיר לים הגדול (התיכון, המחובר לאוקינוס) בלבד, ור' יוסי טוען שמי הימים הם כמים מוכים: יותר ממקוה, אבל פחות ממים חיים.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַיָּם הַגָּדוֹל - כַּמִּקְוֶה. לֹא נֶאֱמַר "יַמִּים" אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: כָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִין לַזָּבִין, וְלַמְּצֹרָעִין, וּלְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת.


(ט) הַמַּיִם הַמֻּכִּים - פְּסוּלִין.

ראו מקואות א, ה. מים שאינם ראויים לשתיה נקראים "מוכים", בניגוד למים חיים.

מי נחל אכזב נקראים "מכזבים". הגבול הוא נחל המתיבש אחת לשבע שנים, אבל ת"ק מכשיר מי נחל שהתיבש בגלל שימוש מופרז בימי מלחמה.

וראו תוספתא ט, א, שמי השילוח כמעט כיזבו בשעת מלחמה.

אֵלּוּ הֵן הַמֻּכִּים? - הַמּוֹלְחִים וְהַפּוֹשְׁרִין.

הַמַּיִם הַמְכַזְּבִין, פְּסוּלִין.

אֵלּוּ הֵן הַמְכַזְּבִין? - הַמְכַזְּבִין אַחַת בַּשָּׁבוּעַ.

הַמְכַזְּבִין בְּפוֹלְמֵיסָיוֹת וּבִשְׁנֵי בַצְרוּת - כְּשֵׁרִין. רְבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל.


(י) מֵי קֵירַמְיוֹן וּמֵי פֵיגָה - פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֵי בֵיצִים.

קירמיון ופוגה הם נהרות דמשק. לפי המשנה יש בהם הרבה בוץ, ולכן נפסלו.

מי הירדן והירמוך נפסלים כי מעורבים בהם מים פסולים, כמים מכזבים וכו'. וראו מלכים ב ה יב: המשנה פוסלת הן את נהרות דמשק הן את הירדן, אולי בגלל יוחנן המטביל.

גם ר' יהודה מודה שאם שני המקורות הכשרים שייכים לאותו מעיין והם התערבו - כשרים, ראו תוספתא ט, א.

מֵי הַיַּרְדֵּן וּמֵי הַיַּרְמוּךְ - פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֵי תַעֲרוּבוֹת.

אֵלּוּ הֵן "מֵי תַעֲרוּבוֹת"? - אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל, וְנִתְעָרְבוּ.

שְׁנַיִם כְּשֵׁרִין וְנִתְעָרְבוּ - כְּשֵׁרִין. רְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל.


חטיבה IV: מים כשרים[עריכה]

(יא) בְּאֵר אַחְאָב וּמְעָרַת פַּנְיָס - כְּשֵׁרָה.

מים ממקורות הירדן, שעוד לא התערבו בהם מים פסולים – כשרים. צבע המים אינו פוסל אותם, אם לא התערבו בהם מים פסולים.

לעניין אמת המים השוו תוספתא ידים א, ט.

ר' עקיבא מכשיר גם מים שהתערבו באדמה, למרות שמי ביצה פסולים. אבל גם הוא מודה שאם זרמו לתוך הבאר מי גשמים מלוכלכים צריך להמתין, ראו תוספתא ט, ב.

הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ, וְשִׁנּוּיָן מֵחֲמַת עַצְמָן - כְּשֵׁרִין.

אַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מֵרָחוֹק - כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה שֶׁלֹּא יַפְסִיקֶנָּה אָדָם.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ, מֻתֶּרֶת.

בְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְשִׂית אוֹ אֲדָמָה - יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתַּצִּיל, שיצטללו המים דִּבְרֵי רְבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵינוּ צָרִיךְ לְהַמְתִּין.