מלאכת שלמה על פרה ב
<< · מלאכת שלמה · על פרה · ב · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
ר' אליעזר אומר פרת חטאת המעוברת: והקשה הר"ש ז"ל וא"ת מעוברת לר' אליעזר היכי משכחת לה האמר ריש פירקי' דלעיל פרה בת שתים ותנן בפ' הלוקח בהמה פרה וחמור בני שלש ודאי לכהן דבת שתים לא קילדה ולמאי דפרישית לעיל דבת שתים לאו למעוטי יתר ניחא ע"כ:
ר' אליעזר אומר אינה נלקחת וכו': ע"ז פ' אין מעמידי' דף כ"ג תני שילא מ"ט דר"א דכתיב דבר אל בני ישראל ויקחו בני ישראל יקחו ולא העכו"ם יקחו ופרכי' התם והא קתנינן בברייתא במילתיה דר' אליעזר לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה לדמה בן נתינה בעדרו ונכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנים לי עכשיו איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא אלמא לית ליה קיחה לר' אליעזר ומשני ע"י תגרי ישראל זבון פי' רש"י ז"ל סרסור ישראל לקחם משלו מן העכו"ם לעצמו וחזר ומכרה לישראל ופרכי' לשילא דתני טעמא דר' אליעזר משום קיחה ור' אליעזר לא חייש לרביעה והתניא וכו' ומשנינן דר' אליעזר תרתי אית ליה קיחה ומש"ה בעינן תגרי וחייש נמי לרביעה וצריכה שימור דישראל משעה שנולדה. ועיין במ"ש שם ראש הפרק.
באים מהארץ ומחו"ל: עיין במ"ש במנחות ר"פ כל קרבנות בשם תוס' ז"ל. וצריך לומר דכל קרבנות הצבור דקתני משמש לפניו ולאחריו לפניו לפלוגתא דר' אליעזר וחכמים ולאחריו אליבא דכ"ע רצוני לומר הני תנאי דהכא אלא שיש תנאים אחרים דפליגי אהא כמו שכתבתי שם ר"פ כל קרבנות:
בסוף פי' רעז"ל דכתיב בהו מנחה חדשה אמר המלקט בעומר לא כתיב מנחה חדשה רק כתיב ראשית קצירכם דמשמע מן החדש ולא מן הישן ושם בפ' כל קרבנות הארכתי יותר ע"ש:
פרה שקרניה וכו': בכורות פ' מומין אלו ומפ' זעירי דהא דקתני יגוד מעילוי זכרותייהו קאמר פי' רש"י ז"ל שיש בחודו של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אין מגיע עד מקום הזכרות יגוד אבל יותר מכאן מפסלא שאם יחתוך עד לשם הוא עושה אותה בעלת מום. ובערוך גריס יגור בריש פי' ינסר כמו מגוררות:
אינם פוסלים בפרה: פי' במראה. תניא בתוספתא ר"מ אומר פרה שגלגל עיניה שחורים אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה:
והננסת כשרה: פי' בערוך ננסת קצרה ודקה:
כל מקום שניטל ולא העלה וכו': כך מ"מ:
ולא העלה מקומו שער אדום פסולה: הא אם העלה שער אדום כשרה. ור' יהודה ס"ל דאפילו עלה אדום פסולה לפי שאינו עולה בו אדמימות גמורה אבל הוא שער לקוי הראב"ד ז"ל בהשגות בפ' ראשון דהלכות פרה אדומה סי' ב' ה' ו':
יוצא דופן ואתנן ומחיר פסולה ור' אלעזר מכשיר: ספ"ד דהלכות איסורי מזבח ונראה דגרסי' אלעזר בלתי יוד דבפ' כל האסורין אמר רב חסדא מאן חכמים דפליגי עליה דר' אלעזר ר' יוסי בר' יהודה היא. והכריח הר"ש ז"ל דלא פליג ר' אלעזר אלא אאתנן ומחיר וכן משמע ג"כ ממתני' דמפ' טעמא דאתנן ומחיר ולא מפ' טעמא דיוצא דופן:
בית ה' אלהיך ואין זו באה: כצ"ל:
במס' ע"א דף מ"ו ופי' רש"י ז"ל שאינה באה לבית ששחיטתה בהר הזתים דכתיב והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה ע"כ וחכמים פליגי עליה דר' אליעזר התם וס"ל בית ה' אלהיך לרבות את הרקועים פי' שם רש"י ז"ל טסי זהב שעושין צפוי לכותל היכל ולקדש הקדשים דכיון דנוי הן מיתסר ע"כ ומשמע משם דגרסי' במתני' ואין זו באה לבית כמו שכתבתי וכן ג"כ איתיה בערוך ערך רקע:
עבר בה את הנהר: שנעזר בה מעט בעת עברו הרמב"ם ז"ל ומתוך פי' רעז"ל משמע קצת דנתלה בזנבה ועבר בה את הנהר חדא מילתא וכן נמי משמע מלשון הרמב"ם ז"ל שם ביד שכתב נתלה בזנבה ועבר בה את הנהר ודוחק:
אבל קשרה במוסרה: שבת ר"פ במה בהמה (שבת בדף נ"ב) ונראה קצת כי שם היא ברייתא ואמרי' התם דלרב דס"ל דפרה מנטרא בלא אחיזת רצועה לענין שבת כמו שכתבתי שם סוף הפרק אעפ"כ גבי פרה אדומה לא הוי משאוי משום דדמיה יקרים ובעי נטירותא יתירתא משנולדה:
עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק: פי' בערוך פרסותיה של פרה הן סדוקות וכשהיא הולכת בחלקלקות נופלת לפיכך עושין לה סנדל שלא תחליק:
זה הכלל וכו': ומצאתי שכתב הר' יהוסף ז"ל בירושלמי דייק מכאן דכל עבודה שהיא לצורך הקרבן אין בה מעילה ותימא דהתם לצודו [*) אינו מובן.] גיליון ע"כ:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גומא א' פסולה: כך מ"מ וגם הרי"א ז"ל כן הגיה וגם מחק מלות היו בה דבסיפא:
בפי' רעז"ל והכי מוכח בתוספתא אמר המלקט דקתני ר' יהודה אומר אפילו שתי גומות והן מוכיחות זו את זו פסולה ונראה דאע"ג דבבא דהי' בשתי כוסות ר' יהודה קאמר לה ת"ק מודה ליה וכן משמע ביד פ"א דהלכות פרה אדומה סי' ב' ג':
היו בה שתי שערות: בבכורות פ' הלוקח בהמה ברייתא (בכורות דף כ"ה) שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר ר' יוסי בן משולם אומר גוזז את הראש שמשחיר במספרים ומשייר מן המאדים ואילך ואינו חושש משום גיזה בקדשים: