בראשית רבה עח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · עח · ב · >>

הוסף ביאור

ב. [עריכה]

ויאמר שלחני שהגיע זמן קילוסי לקלס להקב"ה אמר לו יקלסו חביריך אמר לו איני יכול למחר אני בא לקלס והן אומרין לי כשם שלא קילסת אתמול כך אין אתה מקלס היום אמר שייצא סייבת לא אשלחך כי אם ברכתני אמר לו אותן המלאכים שבאו אצל אברהם לא פירשו ממנו אלא בברכה אמר לו אותן נשתלחו על מנת כך אבל אני לא נשתלחתי לכך אמר לו שייצת סייבת לא אשלחך ר' לוי בשם ר"ש בר נחמן אמר א"ל מלאה"ש על ידי שגלו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ול"ח שנה אשמע לך ואדחה ממחיצתי אמר שייצת סייבת לא אשלחך כי אם ברכתני א"ר הונא בסוף אמר אני מגלה לו אם א"ל הקב"ה למה גלית לו אני אומר לפניו רבש"ע נביאיך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן ואני הייתי יכול לבטל גזירתם אמר לו עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם הה"ד (הושע יב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו עמך אין כתיב כאן אלא ושם ידבר עמנו: