לדלג לתוכן

בראשית רבה פז ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ט.    [ עריכה ]

ט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדוֹנָיו וְגוֹ' כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה רבי אבהו אמר בשעת תשמיש וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ א"ל ידע אנא דלית הוא מנך אלא שלא לערבב (כשמוע) פסולת בבני (פי' שלא פשעת בדבר אלא היא הטעתך ואפילו לא היה בדין אלא כדי להוציא מלבן של בריות אני מיסרך):