קטגוריה:דניאל ד יד
נוסח המקרא
בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא [עלאה] במלכות אנושא [אנשא] ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה [עלה]
בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי שַׁלִּיט עליא [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת אנושא [אֲנָשָׁא] וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עליה [עֲלַהּ].
בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּ֠א דִּֽי־שַׁלִּ֨יט עליא עִלָּאָ֜ה בְּמַלְכ֣וּת אנושא אֲנָשָׁ֗א וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים עליה עֲלַֽהּ׃
בִּ/גְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔/א וּ/מֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑/א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּ/א דִּֽי־שַׁלִּ֨יט עלי/א [עִלָּאָ֜/ה] בְּ/מַלְכ֣וּת אנוש/א [אֲנָשָׁ֗/א] וּ/לְ/מַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔/הּ וּ/שְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים עלי/ה [עֲלַֽ/הּ]׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"עד דברת" - כמו למען
"די ינדעון חייא" - שידעו כל החיים
"ולמן די יצבא" - למי שירצהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שאלתא" - הוא ענין גזירה על שם כי נעשה בשאלת פי ה'
"עד דברת" - כמו על דברת ור"ל בעבור
מצודת דוד
"בגזרת" - הדבר נגזר בגזרת המלאכים המחריבים העושים דין המקום
"שאלתא" - הגזרה ההיא עשויה במאמר המלאכים הקדושים והיא היא וכפל הדבר במ"ש
"עד דברת" - בעבור אשר ידעו כל החי אשר העליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יתן אותה
"ושפל" - וכאשר ירצה יעמיד על המלוכה אדם שפל ופחות מן האנשים
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - בִּגְזֵרַת מַלְאָכִים הַדָּבָר, וּמַאֲמַר קְדוֹשִׁים הַמִּשְׁאָלָה, עַל דִּבְרַת שֶׁיֵּדְעוּ הַחַיִּים, כִּי שׁוֹלֵט הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ, וּלְמִי שֶׁיִּרְצֶה יִתְּנֶנָּה, וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יָקִים עָלֶיהָ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד יד.
כִּי שׁוֹלֵט הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ
נבוכדנצר מכיר בגדולת אלוהים, ושלטונו עליו וממלכתו.
המשפט הוא אמת, וכך עד היום אנחנו מאמינים שאלוהים שולט בכל המעצמות וכרצונו מעלה ומוריד.
קשה להאמין שנבוכדנצר אמר את המשפט הזה, הן הוא חושב שהוא מלך עליון, אלוה בעצמו. וקשה לקבל שהוא לא חושב את עצמו לעליון ומעמדו ינתן לשפלים ממנו.
אם נבוכדנצר היה אומר את המשפט הזה ליועצים, הם מיד היו יכולים להסביר לו את החלום, כפי שדניאל הסביר לשביעות רצונו.
נבוכדנצר מרגיש אשמה
נבוכדנצר ידע שהוא שרף את בית המקדש בירושלים.
הוא חשש שאלוהים יעניש אותו על מעשיו, ולכן הוא חלם את חלום הבלהות הזה שחוזה את סופו. הוא יקבל מה שהוא עשה לאחרים - הן יש צדק בעולם.
דניאל ירגיע אותו, שהוא רק עשה כרצונו של אלוהים, כפי שחזו הנביאים.
עצם העובדה שנבוכדנצר מתיסר ופוחד, מעידה שהוא מוכן לחזור בתשובה ולקבל עונש (קטן).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ד יד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.