בראשית רבה צו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · צו · ה · >>

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

"וַיִקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף" למה לא קרא לא לראובן ולא ליהודה וראובן הוא הבכור ויהודה הוא המלך והניחן וקרא ליוסף למה כן בשביל שהיה סיפק בידו לעשות לפיכך ויקרא לבנו ליוסף ולפי שהשעה מסורה לו.
"אל נא תקברני במצרים" בשבילך ירדתי למצרים בשבילך אמרתי אמותה הפעם ועשית עמדי חסד ואמת וכי יש חסד של שקר שהוא אמר חסד ואמת למה כן משל הדיוט אומר מית בריה דרחמך טעון מת רחמך פרוק אמר לו אם תעשה לי חסד לאחר מיתתי הוא חסד של אמת אל נא תקברני במצרים למה שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים ויהיו מרחשות בתוך גופי לפיכך אל נא תקרבני במצרים ד"א מפני מה בקש יעקב אבינו שלא יקבר במצרים שלא יעשו אותו עבודת כוכבים שכשם שנפרעין מן העובד כך נפרעין מן הנעבד דכתיב (שמות יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים וכן אתה מוצא בדניאל כיון שפתר את חלומו של נבוכדנצר מה כתיב (דניאל ב) באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אפוהי ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכא ליה אבל דניאל לא קיבל למה שכשם שנפרעים מעובדי עבודת כוכבים כך נפרעים הימנה וכן אתה מוצא בחירם כיון שעשה עצמו אלוה מה היה סופו כתיב ביה (יחזקאל כח) יען גבה לבך ותאמר אל אני אמר לו הקדוש ברוך הוא (יחזקאל כח) הנה חכם אתה מדניאל שנבוכדנצר בקש להקריב לו ולא רצה ואת עושה עצמך אלוה מה היה סופו כתיב ביה (יחזקאל כח) על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך ד"א יעקב אמר שלא יפדו בי המצרים הם משתחוים לשה ואני נמשלתי בשה שנאמר (ירמיהו נ) שה פזורה ישראל ובמצרים כתיב (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם וכתיב (שמות לד) ופטר חמור תפדה בשה הוי אל נא תקברני במצרים ולמה כל האבות תובעין ומחבבין קבורת א"י א"ר אלעזר דברים בגו רבי יהושע בן לוי אמר מהו דברים בגו (תהלים קיז) אתהלך לפני ה' בארצות החיים אמרו רבותינו שני דברים בשם רבי חלבו למה האבות מחבבין קבורת א"י שמתי א"י חיים תחלה בימות המשיח ואוכלין שנות המשיח ר' חנינא אמר מי שמת בח"ל ונקבר שם שתי מיתות יש בידו שכך כתיב (ירמיהו כ) ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלכו בשבי ושם תמות ושמה תקבר הוי יש בידו שתי מיתות לפיכך יעקב אומר ליוסף אל נא תקברני במצרים א"ר סימון א"כ הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוצה לארץ אלא מה הקב"ה עושה עושה להן מחילות בארץ ועושה אותן כמערות הללו והן מתגלגלין ובאים עד שהם מגיעין לארץ ישראל והקדוש ברוך הוא נותן בהם רוח של חיים והן עומדין מנין שכן כתיב (יחזקאל לז) הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל ואחר כך ונתתי רוחי בכם וחייתם אמר ריש לקיש מקרא מלא הוא שכיון שהן מגיעין לא"י הקב"ה נותן בהם נשמה שנאמר (ישעיהו מב) נותן נשמה לעם עליה מעשה ברבי ורבי אליעזר שהיו מהלכין בפילי שחוץ לטבריא ראו ארון של מת שבא מחוצה לארץ להקבר בארץ ישראל אמר רבי לר' אליעזר מה הועיל זה שיצתה נשמתו בח"ל ובא להקבר בא"י אני קורא עליו (ירמיהו ב) ונחלתי שמתם לתועבה בחייכם ותבאו ותטמאו את ארצי במיתתכם א"ל כיון שהוא נקבר בא"י הקדוש ברוך הוא מכפר לו דכתיב (דברים לב) וכפר אדמתו עמו רבי יוחנן כשהיה מסתלק מן העולם אמר לאותן שהיו צריכין להטפל בו קברו אותי בכלים צבועים דבריקא לא לבנים ולא שחורים שאם עמדתי בין הצדיקים לא נבוש ואם עמדתי בין הרשעים לא נכלם ר' יאשיה כשהיה נפטר מן העולם אמר למי שהוא עומד עליו קראו לי לתלמידי אמר להם קברו אותי בכלים לבנים למה שאיני בוש במעשי להקביל פני בוראי רבינו כשהיה נפטר מן העולם צוה שלשה דברים אמר להם אל תזוז אלמנותי מתוך ביתי ואל תספדוני בעיירות שבא"י ואל תניחו לנכרי שיגע במטתי אלא מי שנטפל עמי בחיי יטפל בי במותי בחייו היה דר בציפורי שבע עשרה שנה והיה קורא על עצמו ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה וחיה יהודה בציפורי י"ז שנין רבינו י"ג שנה חשש בשניו וכל אותן י"ג שנה לא מתה חיה בא"י ולא הפילה אשה עוברה בא"י בסוף י"ג שנה כעס רבינו על רבי חייא הגדול נכנס אליהו ז"ל אצל רבינו בדמותו של רבי חייא ונתן ידו על שינו ומיד נתרפא למחר נכנס רבי חייא אצלו א"ל רבי אותה שינך מה היא עשויה אמר משעה שנתת ידך עליה אתמול נתרפאה באותה שעה א"ר חייא אי לכם חיות שבא"י אי לכם עוברות שבא"י אפילו כן אמר לו לא הייתי אני שנתתי ידי על שינך ידע רבינו שאליהו זכור לטוב היה מאותה שעה התחיל לנהוג ב"ר חייא כבוד.