בראשית רבה צא יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יא.    [ עריכה ]

יא כי לולי התמהמהנו וגו' ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפוא ר' לוי בשם רבי תנחום בן חנילאי תאמר אותה החרדה שהחרדתי את אבא (בראשית כג) ויאמר מי אפוא הוא שנזדעזעה עלי כאן אתמהא קחו מזמרת הארץ בכליכם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי דברים שהן מזמרין בעולם חלזון חמר קטף ומור איגורי ומעט צרי בלסם קטף מעט דבש רבי יהודה בר רבי אמר דבש בריא כאבן ונכאת שעוה ולוט מוצטבה בטנים ושקדים משח דבטנים משח דשקדים וכסף משנה קחו בידכם רבי יצחק אמר שמא הוקר השער ואת הכסף המושב וגו' ואת אחיכם וגו' אמר להם הרי הכסף והרי הדורון והרי אחיכם צריכין אתון מלתא אוחרי אמרי ליה צלותך אנן בעיין אמר להון אם צלותי אתון בעיין ואל שדי יתן לכם רחמים וגו':