קטגוריה:בראשית נ כא

<< | ספר בראשית • פרק נ' • פסוק כ"א | >>

מהדורת הכתיב:

ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם.

המהדורה המנוקדת:

וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם.

המהדורה המוטעמת:

וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְעַתָּה֙ וְ - ו' החיבור
עַתָּה֙ - תואר הפועל

צורת יסוד: c/6258
מורפ': HC/D אַל אַל - מילית, שלילה

צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תִּירָ֔אוּ תִּירָ֔אוּ - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 3372
מורפ': HVqj2mp אָנֹכִ֛י אָנֹכִ֛י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs אֲכַלְכֵּ֥ל אֲכַלְכֵּ֥ל - פועל, l, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3557
מורפ': HVli1cs אֶתְכֶ֖ם אֶתְ - מילית, מושא ישיר (את)
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2mp וְאֶֽת וְ - ו' החיבור
אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־טַפְּכֶ֑ם טַפְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 2945
מורפ': HNcmsc/Sp2mp וַיְנַחֵ֣ם וַ - ו' החיבור
יְנַחֵ֣ם - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5162
מורפ': HC/Vpw3ms אוֹתָ֔ם אוֹתָ֔ - מילית, מושא ישיר (את)
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3mp וַיְדַבֵּ֖ר וַ - ו' החיבור
יְדַבֵּ֖ר - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1696
מורפ': HC/Vpw3ms עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־לִבָּֽם לִבָּֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 3820 a
מורפ': HNcmsc/Sp3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וְעַתָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אַל־תִּירָ֔אוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אָנֹכִ֛י תביר (משנה, דרגא 3)

אֲכַלְכֵּ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אֶתְכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיְנַחֵ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) אוֹתָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיְדַבֵּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

עַל־לִבָּֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ, אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם". וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּכְעַן לָא תִּדְחֲלוּן אֲנָא אֲזוּן יָתְכוֹן וְיָת טַפְלְכוֹן וְנַחֵים יָתְהוֹן וּמַלֵּיל תַּנְחוּמִין עַל לִבְּהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	וּכְדוֹן לָא תִידַחֲלִין אָנָא אֵיזוּן יַתְכוֹן וְיַת טַפְלְכוֹן וְנָחִים יַתְהוֹן וּמַלֵל תַּנְחוּמִין עַל לִבְּהוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"וידבר על לבם" - דברים המתקבלים על הלב עד שלא ירדתם לכאן היו מרננים עלי שאני עבד ועל ידיכם נודע שאני בן חורין ואני הורג אתכם מה הבריות אומרות כת של בחורים ראה ונשתבח בהן ואמר אחי הם ולבסוף הרג אותם יש לך אח שהורג את אחיו ד"א עשרה נרותנו לא יכלו לכבות נר אחד וכו'

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ז] עשרה נרות וכו'. פירוש השבטים הם כמו נרות המאירים, כי יש י"ב שבטים נגד י"ב כוכבים המאירים את כל העולם, ולפיכך אמר להם 'עשרה נרות כו, אף כי היו חושבים להרוג אותו (לעיל לז, כ) היה ניצול מידם, וכל זה מפני שהיה אחד מן השבטים דומה למזל ברקיע אשר אי אפשר לאבד, כל שכן שהוא יחיד שלא יוכל לאבד עשרת השבטים. אבל אין לפרש דאין אחד יכול להרוג עשרה, דזה אין אין ראיה, כי יוסף שאני שהיה מלך, והיה יכול לצוות לאלף אנשים להרוג אותם, אלא אמר כי השבטים הם נרות המאירים את העולם. והשתא יתורץ מה שאמר 'עשרה נרות ואין דרך נרות לכבות', והוי ליה לומר 'עשרה בני אדם לא יוכלו לכבות אור אחד', אלא שקורא כל השבטים בשם נרות, לפי שהם דומים למזלות המאירים:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן [תהלים פט, נג]. יהי שם ה' מבורך לעולם אמן ואמן [ר' תהלים קיג, ב]. סליק ספר בראשית:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם – דְּבָרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב: עַד שֶׁלֹּא יְרַדְתֶּם לְכָאן – הָיוּ מְרַנְּנִים עָלַי שֶׁאֲנִי עֶבֶד, וְעַל יְדֵיכֶם נוֹדַע שֶׁאֲנִי בֶּן חוֹרִין; וַאֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, מָה הַבְּרִיוֹת אוֹמְרוֹת? כַּת שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה, וְנִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם וְאָמַר: אַחַי הֵם, וּלְבַסּוֹף הָרַג אוֹתָם. יֵשׁ לְךָ אָח שֶׁהוֹרֵג אֶת אֶחָיו? (תנחומא ישן שם; ב"ר שם). דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד וְכוּלֵּיהּ (מגילה ט"ז ע"ב).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וינחם אותם וידבר על לבם. דרשו רז"ל בדברי תנחומין הללו, היה אומר להם עד שלא ירדתם לכאן היו הבריות מרננין עלי לומר עבד הוא ועל ידיכם נודע שאני בן חורין, ואם אני הורג אתכם מה הבריות אומרות עלי כת של בחורים מצא ואמר אחי הם לסוף הרג אותם כלום יש אדם הורג אחיו, דבר אחר עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד נר אחד איך יוכל לכבות עשרה נרות.

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

וידבר על לבם דברים המתקבלים על הלב וכו' ד"א עשרה נרות לא יוכלו לכבות נר אחד וכו'. קשה היכן מצינו שנר מכבה נר אחר ומה זהו שאומ' שמא נר אחד יכול לכבות ועוד קשה מאי ד"א י"ל שעשר נרות משל לזכיות והכבוי הנזכר כאן ר"ל הסתר האור שכן דרך הנר הגדול מסתיר ומעלים אור נר הקטן וזהו שאמ' להם אתם שהיה לכם עשר זכיות לא יכלתם להסתיר את זכותי שהיה אחד שמא זכותי האחד יוכל להסתיר עשר זכיותיכם ולכך עשה ד"א לפי שכתוב וינחם אותם ואלו הן התנחומין שאמ' להם עשרה נרות וכו' כלומ' שיש להן זכיות שכלם צדיקים היו:

באורך צורי ראיתי אורה בחוקקי ספר בראשית ברא ואליך אתחנן יוצר אישון כי עזרתני בספר ראשון ת״ל אשר אין לו אחרית וראשית. בעזר אשר בידו נפקדו הרוחות והנשמות.