ביאור:בראשית נ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית נ ב: "וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל."



וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל[עריכה]

וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים[עריכה]

יוסף ציוה על עבדיו לקחת את גופתו של יעקב, כאילו שיעקב היה מצרי, ולהכין לו קבורה מלכותית.
פרעה לבטח חשב שהקבורה המצרית זה שיא הטכנולוגיה והכבוד למת. אם יוסף לא היה מבצע זאת, בעיני פרעה זה היה בזוי המת וחוסר תרבות, וליוסף היה נוצרים קשיים רבים להסביר למה הוא לא כיבד את אביו, ואחר כך הוא בא לבקש רשות לקבור את אביו בכנען.

יוסף לא בקש רשות מאחיו, ולא התיעץ איתם מה הדרך הנכונה לקבור את אביו. יוסף החליט, והחלטתו היא סופית ומחייבת.
אין ספק, שבעייני אלוהים והחברה, תהליך הקבורה צריך להיות מכובד, וכל דרך מכובדת היא נכונה.

וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים[עריכה]

רש"י מסביר שחניטה היא "ענין מרקחת בשמים הוא" - אולם אחרי החפירות במצרים, אנו מבינים את תהליך החניטה, הניקוי והיבוש שעשו למלכים ונכבדים במצרים.

"יַּחַנְטוּ" - חניטה זה תהליך של נקוי הרקמות הפנימיות כדי שהם לא ירקבו, ומילוי הגוף בחומר יבש כדי לשמר את הצורה. גם בטבע, בתנאים מתאים נוצרת שמירת הגוף במלאו, בעיקר במקומות יבשים או קרים מאוד. המצרים פיתחו את השיטה הרפואית הזאת, ובזכות זה יש לנו מאגר ידע ענקי על תרבותם.

"הָרֹפְאִים" - לפי התאור, המקצוע המיוחד הזה היה יותר קרוב למקצוע הכנת המת לקבורה, או מנתח. רפואה כללה: לתפור פצעים, לחבר, ליצב, לקבע, לתקן, חיטוי, ניקוי, ושימוש בבסמים ובסמים. כבר בתקופה ההיא הבינו במחלות ופגעים והשתמשו במילה 'רפוי', ככתוב: "וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת" (ויקרא יד ג), "אַחֲרֵי הִטֹּחַ אֶת הַבָּיִת, וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת, כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע" (ויקרא יד מח).

וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל[עריכה]

כאן העורך קרא ליעקב "יִשְׂרָאֵל". יעקב כבר מת, והוא עכשו אב האומה המאחד את כל בניו לעם ישראל.