ביאור:בראשית נ יד
בראשית נ יד: "וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית נ יד.
וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו[עריכה]
המסע עבר בהצלחה גדולה. האחים קברו את אביהם בכבוד, עשו מסע ארוך לכנען, וחזרו בשלום ללא מלחמה או אבדות.
שמו של יוסף בא ראשון להראות שהוא הראשון בחשיבותו.
רש"י מציין שמעמד האחים עלה והם מופיעים אחריו, וכל האחרים מופיעים אחריהם, למרות שזה כולל את זקני בית פרעה וזקני מצרים.
אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו[עריכה]
נאמר: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ" (ביאור:בראשית נ יג), ברבים, כל האחים, והנה כאן העורך חוזר ל-"אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו", ביחיד, יוסף לבד.
כל אחד סבל את כאבו לבד, וכל אחד קבר את אביו לבד. לכל אחד היו את המחשבות שלו והזכרונות שלו, כאשר כולם קברו אותו ביחד.
וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו[עריכה]
יוסף ידע, כדבריו: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (ביאור:בראשית נ כה), שאלוהים יעלה אותם ממצרים חזרה לכנען.
היה חשוב ליוסף להשיב את אחיו למצרים כדי שנבואת אלוהים בברית בין הבתרים, וחלום הנבואה השני שלו יתקימו ביציאת מצרים העתידה לבוא.
יוסף דאג שהם יתגעגעו לכנען, לארץ המובטחת, ויעדיפו להשאר.
יוסף השאיר את הטף והרכוש במצרים, והביא צבא כדי לאנוס אותם לחזור. אולם יוסף בכל זאת דאג שאלוהים ידבר איתו או עם אחד האחים ויודיע על שינוי תוכנית, הרי אלוהים לא היה כפוף להתחיבות שלו לפרעה "וְאָשׁוּבָה" (ביאור:בראשית נ ה).