ביאור:בראשית נ ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית נ ד: "וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר."



וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם[עריכה]

האם יוסף איבד את מעמדו כמשנה למלך?[עריכה]

יוסף לא נכנס לבית פרעה, אלא רק דיבר אל אנשי בית פרעה ובקש להעביר את דבריו לפרעה. יש הטוענים שיוסף ירד מגדולתו ולא היתה לו גישה לפרעה, ולכן הוא דיבר עם פרעה דרך אנשי המלך.
רש"י מסביר שאסור היה ליוסף באבלו להכנס לארמון, כמו שלמרדכי בלבוש שק אסור היה לבוא לשער המלך (אסתר ד ב). אולם הפרוש של רש"י אינו מספק, כי אם פרעה היה צריך את יוסף הוא היה יכול לדרוש מיוסף להתרחץ ולהחליף בגדים, כשם שיוסף הורץ מהבור (בראשית מא יד), וגם מרדכי החליף בגדיו וחזר לשער המלך כדי לפגוש את המן (אסתר ה ט).

אלוהים גרם שיוסף ינשק ויבכה על אביו. אלוהים ידע: שפרעה לא יתן ליוסף לצאת ממצרים לקבור את אביו, ולכן אלוהים הודיע ליעקב שיוסף יסגור את עינייו, ופקד על יוסף לעשות זאת. כך יוסף היה חייב להיות במותו של יעקב (ביאור:בראשית נ א), לגעת בו ולהפוך לטמא, ואז הוא לא יוכל להכנס לבית פרעה לזמן ממושך, ופרעה יתיר לו ללכת לכנען לקבור את אביו (ביאור:בראשית נ ו).

אולם:

  • לאחר שיוסף קיבל רשות לקבור את אביו, הוא לוקח צבא אדיר "הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד" (ביאור:בראשית נ ט), ללא בקשה ואישור מפרעה.
  • אחיו מפחדים ממנו ומספרים לו שאביו ציווה להם להגיד ליוסף לסלוח להם, וזה מראה שיוסף עדיין במלוא כוחו.
  • ראינו שיוסף ידע שפרעה לא ירצה לתת לו ללכת ממצרים, ולכן הוא ניסה להמנע מלהשבע לאביו, ויעקב היה חייב להגיד לו בשנית: "הִשָּׁבְעָה לִי" (ביאור:בראשית מז לא).
  • ללא הוראה מפרעה, יוסף היה זה שהחליט להשאיר את הטף והרכוש של בני ישראל במצרים, כי יוסף רצה להבטיח שאחיו יחזרו למצרים.
  • יוסף לא נכנס לארמון ולא נכנס לשליטה ישירה ומוחלטת של פרעה.{{הערה|מצב כזה קרה להמן שבא ללא שומרי ראשו לחדר המלכה בביתה ונכנס למלכודת.

ניתן לראות שיוסף לא איבד את כוחו והיה המשנה למלך, שהמלך לא יכול לפעול בלעדיו או נגדו, ובגלל שהוא גרם לעצמו להיות טמא, לאחר שהוא נשק את אביו המת (ביאור:בראשית נ א), אסור היה לו להכנס לפרעה.

מתי זה קרה?[עריכה]

  • יוסף היה בן 30 בעמדו לפני פרעה, ככתוב: "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מו).
  • יוסף היה בן 39 כאשר הוא הזמין את אביו, ככתוב: "כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" (ביאור:בראשית מה ו).
  • יוסף היה בן 56 כאשר יעקב נפטר אחרי שיעקב היה במצרים 17 שנים, ככתוב: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (ביאור:בראשית מז כח),

מדוע יוסף חשש לבקש מפרעה לצאת ממצרים לכנען?[עריכה]

  • כידוע יוסף היה מאוד חשוב לפרעה, כדברי פרעה: "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מד).
  • לפי חוקי חמורבי מספר 280 איש שנחטף לעבדות לארץ זרה, ושב לארצו, יוצא מיד לחופשי ללא תשלום. יוסף חשש שפרעה יסרב כי לפי החוקים של העבריים יוסף היה יכול לצאת לחופשי בשובו לכנען.

מתגובת המלך ניתן להבין שפרעה רצה שיוסף ישאר בשרותו ולא יברח לו, לכן יוסף מסביר: "אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה" (ביאור:בראשית נ ה), ויוסף משאיר את הרכוש והטף כבני ערובה במצרים, ולוקח איתו "גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים" (ביאור:בראשית נ ט) שיבטיחו לפרעה שהוא יחזור בשלום למצרים.

וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה[עריכה]

כנראה היו מספר אנשים בתפקיד בכיר, ששמעו שהעבירו את הבקשות למלך והחזירו את תשובות המלך. בכבוד רב יוסף פונה לנכבדים האלה בבקשה לדבר בשבילו לפרעה.

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם[עריכה]

כאשר פרעה חלם את חלומותיו פרעה הרשה לשריו ועבדיו להיות במחיצתו, והם דיברו איתו ישירות.
לפי דברי יוסף רואים שיוסף התיחס בכבוד רב לפרעה.

  • למרות שעברו 70 יום מאז מותו של יעקב, לא נאמר שפרעה הזמין את יוסף עליו לשיחה, ולכן לא היתה ליוסף הזדמנות להציג את בקשתו לפרעה.
  • אפשרי שליוסף לא היתה כניסה חופשית לפרעה, והוא כהמן היה צריך לחכות שהמלך יזמין אותו, ככתוב על המן: "וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה, לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדֳּכַי ... וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו: הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: יָבוֹא" (אסתר ו ה).
  • יוסף מדבר בכבוד רב לעבדי פרעה: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם", וזה בדומה לדברי אסתר: "אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב" (אסתר ז ג).
  • יוסף לא ביקש לראות את פני פרעה אלא הסתפק שעבדי המלך יעבירו את דבריו.