בראשית רבה צח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב.    [ עריכה ]

ב וַיִקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו (משלי טז) בחיק יוטל את הגורל זה גורלו של יוה"כ ומה' כל משפטו לידע איזה הוא לשם ואיזה לגזרה ד"א בחיק יוטל את הגורל זה גורלן של שבטים ומה' כל משפטו שהסכים הקב"ה עמו ליתן לכל אחד ואחד לפי מה שהוא ויקרא יעקב אל בניו רבי יודן ורבי פנחס רבי יודן אמר ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו ר"פ אמר זימנו לבניו א"ר אבון עשאו אפוטרופוס על בניו ויאמר האספו וגו' האספו מארץ מצרים והקבצו לרעמסס האספו מעשרת השבטים והקבצו לשבט יהודה ובנימין צוה אותן להיות נוהגין בשבט יהודה ובנימין בכבוד ר' אחא אמר הטהרו היך מה דאת אמר (נחמיה יג) ויאספו וגו' ויטהרו את הלשכות ורבנן אמרי צוה אותן על המחלוקת אמר להון תהיו כלכון אסיפה אחת הה"ד (יחזקאל לז) ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו וגו' לבני ישראל וגו' חבירו כתיב נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמכם לגאולה מה כתיב אחריו ועשיתי אתכם לגוי אחד וגו' את אשר יקרא אתכם באחרית הימים רבי סימון אמר מפלת גוג הראה להם המד"א באחרית הימים תהיה רבי יהודה אמר בנין בית המקדש הראה להם המד"א (מיכה ד) והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון רבנן אמרי בא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו רבי יהודה בשם ר' אלעזר בר אבינא שני בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונתכסה מהם ואלו הם יעקב ודניאל דניאל (דניאל יב) ואתה דניאל סתום את הדברים וחתום יעקב את אשר יקרא אתכם באחרית הימים ראובן בכורי אתה מלמד שבא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו משל לאוהבו של מלך שהיה נפנה מן העולם והיו בניו סובבין את מטתו אמר להם בואו ואגלה לכם מסטורין של מלך תלה עיניו והביט במלך אמר להם הוי זהירין בכבודו של מלך כך יעקב אבינו תלה עיניו וראה שכינה עומדת על גביו אמר להם הוו זהירין בכבודו של הקדוש ברוך הוא ורבנן אמרי כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת שוקעת ויורדת עד שעמדה חנה ונתפללה עליהן (שמואל א ב) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל: