קטגוריה:שמות א יב
נוסח המקרא
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְ/כַ/אֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔/וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְ/כֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַ/יָּקֻ֕צוּ מִ/פְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּכְמָא דִּמְעַנַּן לְהוֹן כֵּן סָגַן וְכֵן תָּקְפִין וְעַקַת לְמִצְרָאֵי מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְהֵיכְמָא דִמְעַנְיַין לְהוֹן הֵיכְדֵין הֲווֹן סָגַן וְהֵיכְדַין הֲווֹן תַּקְפִין וְאִתְיַעֲקוּ מִצְרָאֵי בְּחַיֵיהוֹן מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
"כן ירבה" - כן רבה וכן פרץ. ומדרשו - רוח הקודש אומרת כן: "אתם אומרים פן ירבה ואני אומר כן ירבה".
"ויקוצו" - קצו בחייהם (ויש מפרשים המצרים בעיני עצמם וקשה לי). ורבותינו דרשו - כקוצים היו בעיניהם.
[יד] קצו בחייהם. והרי מקרא קצר, שלא נכתב 'ויקוצו בחייהם':
[טו] ומדרש אגדה. כלומר רז"ל (סוטה דף יא.) דרשו שאינו מקרא קצר, אלא 'כקוצים היו בעיניהם', והשתא לא הוי המקרא קצר כלל (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כֵּן יִרְבֶּה – כֵּן רָבָה וְכֵן פָּרַץ. וּמִדְרָשׁוֹ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן: אַתֶּם אוֹמְרִים "פֶּן יִרְבֶּה" וַאֲנִי אוֹמֵר "כֵּן יִרְבֶּה" (סוטה י"א ע"א).
וַיָּקֻצוּ – קָצוּ בְחַיֵּיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ: כְּקוֹצִים הָיוּ בְעֵינֵיהֶם (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
וב' פרטים אלו רמוזים באומרו "לרע לו" (שם), והוא עצמו שאמר הכתוב: וכאשר יענו אותו כן כשיעור העינוי היו מוציאים ומבררים חלק הטוב ומתרבה חלק הטוב וכן יפרוץ. או ירמוז: וכן יפרוץ, שהיה נפרץ ממנו חלק הרע שהיה דבוק בו, והוא הצירוף אשר צרף ה' אותם בכור הברזל במצרים.
וכפי פשט הכתוב, ירצה: כי כשהיו המצרים מרבים לענות היה ה' מרבה את ישראל כדי שיהיו נעזרים על העבודה והיה נותן בהם כח, והוא אומרו: כן ירבה לשיעור אשר יספיקו העובדים בעבודה, וגם ה' נותן בהם כח לשיעור אשר יתמעט מכחם מהעינוי. וכשראו המצרים כן היו מעבידים אותם בפרך כתרגומו בקשיו:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א יב.
וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ
פרעה רצה להתחכם בסתר ולהשמיד את כל עם ישראל ותרבותו (ביאור:שמות א י). הוא חשב שעבודה קשה תחליש ותחלה את הגברים והם ימותו, והמצרים יקחו את הבנות והאלמנות לתרבותם.
פרעה עינה את בני ישראל, ככתוב: "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ" (ביאור:שמות א יג).
יְעַנּוּ
"יְעַנּוּ" - שורש 'ענה' - (הניקוד אינו מחייב כי הוא פרוש שנוסף מאות שנים מאוחר יותר)
- גרם ייסורים, הִתְאַכְזֵר, הִתְעַלֵּל, הִתְעַמֵּר, יִסֵּר (מילוג), כדי להשפיל ולדכא את בני ישראל ולהראות להם שאלוהיהם הוא חסר כוח.
- החזיר תשובה או מענה לשאלה, הגיב, וזאת במטרה שבני ישראל יקבלו את מרותו של פרעה, יצטרפו למצרים ויאבדו את תרבותם ויחודם.
- העינויים היו לגוף ולנפש. אנשים התחילו לפקפק באלוהים - איך אלוהים יכול להרשות שהעם הנבחר יסבול כל כך קשה?
- כל זה היה נסיון לעם ישראל - האם הם ישארו באמונתם!
פרעה רצה להראות להם שאלוהים אינו עוזר, ואינו קיים. פרעה איפשר לבני ישראל להפוך למצרים ולהשתעבד לו, וכך כל בני ישראל, ותרבותם איתם, היו נכחדים.
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ
אולם כפי שקורה באבולוציה, החזקים שורדים ומהם יוצאים צאצאים חזקים וחסונים יותר, ככתוב: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", וגם "וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" (ביאור:שמות א כ). בנוסף, כדי להקל על עומס העבודה על כל איש, בני ישראל רצו להרבות את מספר העובדים, ולכן הם עשו עוד ילדים.
פרעה רצה שהם יתבוללו במצרים ויהיו נתינים רגילים כמו כולם, ממשומעים ומדוכאים. סביר שרבים נטשו את בני ישראל, אולם אחרים, ככל שהוא עינה אותם הם התאחדו ודבקו אחד בשני במקום להפרד ולברוח. כך פרעה למעשה מנע התבוללות.
קרה הפוך ממה שפרעה רצה - העינויים והעבודה הקשה גרמו לבני ישראל להיות חזקים יותר ורבים יותר. סביר שהם גם נעשו חכמים יותר כדי למצוא פתרונות קלים יותר לעבודה הקשה. ייתכן שהם השתמשו במנופים וגלגלים כדי להקל על העבודה ולהיות יותר יעילים ומהירים. ייתכן שהם התאחדו לקבוצה כדי שביחד ובשיתוף פעולה הם יתגברו על המכשולים והקשיים. בטוח שאלוהים ידע שזה יקרה והוא נהנה לראות איך בני ישראל מגיבים בחוכמה כפי שהוא ציפה מהם.
וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
נאמר ברבים, אולם כל זה היה תוכניתו של פרעה לבדו, ככתוב: "וַיֹּאמֶר, אֶל עַמּוֹ" (ביאור:שמות א ט), ביחיד. כידוע המצרים לא שנאו את בני ישראל ואפילו השאילו להם כסף, זהב ובגדים בצאתם לחגוג לאלוהיהם.
"וַיָּקֻצוּ"
- - שורש 'קצה' - הקצו אותו, קיצרו, רצו לעשות קצה וסוף, ייחד, הפריש. זאת היתה תוכניתו של פרעה לקצץ, ולהביא לסוף לבני ישראל.
- - שורש 'קוץ' - נִגְעָל, נִבְחַל, סָלַד, בָּחַל, מָאַס, תִּעֵב (מילוג), ככתוב: "קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים" (ביאור:בראשית כז מו).
- - שורש 'קוץ' - הקיץ, התעורר, קם משנתו (מילוג)
הכול ביחד, פרעה התעורר והבין מה קורה פה, הוא כעס ובחל בבני ישראל שמתעצמים וגדלים, והסכנה מהם הולכת ומתרבה. נראה שפרעה פחד להתקיף את בני ישראל ישירות ולכן הוא התחכם בסתר, ועכשו הוא מוכן להפעיל תוכנית סודית חדשה.
לפי תאור משפחת תרח אבי אברם וצאצאהם, נראה שהיה במשפחה, מלבד לוט ובתואל, מצב תורשתי שנולדים להם רק בנים, מלבד מספר קטן של בנות: דינה ליעקב, שרח לאשר, ומחלת לישמעאל. כך בני ישראל התרבו בקצב מהיר יותר והיו חייבים לשאת נשים מצריות. דבר כזה לבטח הכעיס את המצרים שחסרו להם נשים. בני ישראל קיבלו את ביצות הדלתה ששרצו בהם תנינים ויתושים, אותם הם קיבלו אדמה ללא גבול והם יבשו את הביצות ויצרו את הטוב ביותר באדמת מצרים (עד היום הזה). נשים מצריות שמחו להצטרף לברכת אלוהים, כשם שתמר ורות התאמצו להצרטף לעם ישראל, במיוחד שבני ישראל היו חזקים ועשירים, הן הם זכו בלעדיות לספק בשר וחלב לפרעה וצבאו (ביאור:בראשית מז ו).
אין ספק שמצב כזה יוצר קנאה באנשי מצרים, והם רצו שבני ישראל או שיצטרפו להיות מצרים רגילים או יסתלקו מארצם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- בראשית מה כג (10 דפים)
דפים בקטגוריה "שמות א יב"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.