מפרשי רש"י על במדבר כב ב

| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ב • פסוק ב' |
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

במדבר כ"ב, ב':

וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃

רש"י

עריכה

"וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי" - אמר אִלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם אנו על אחת כמה וכמה לפיכך ויגר מואב

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי – אָמַר: אִלּוּ^[1] שְׁנֵי מְלָכִים, שֶׁהָיִינוּ בְּטוּחִים עֲלֵיהֶם, לֹא עָמְדוּ בִּפְנֵיכֶם; אָנוּ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! לְפִיכָךְ וַיָּגָר מוֹאָב (מדרש תנחומא בלק ב).

מפרשי רש"י

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[א] אמר אלו שני מלכים. דאין לפרש "וירא" שראה שנצחו את האמורי, דהא לא ראה זה בעיניו שיאמר "וירא". אלא על כרחך הוא לשון הבנה, שהיה מבין. ואם "ראה" פירושו שלא היה רק שנצחו את האמורי, הוי למכתב 'וישמע', כמו "וישמע הכנעני" (לעיל כא, א), מאחר שלא שמע רק שנצחו אותם, והיה ירא מן ישראל, כדכתיב (שמות ט"ו, י"ד) "שמעו עמים ירגזון". אלא על כרחך שהבין מה שעשו לאלו שני מלכי אומות, שהיו בטוחים עליהם, ולמד קל וחומר, ובזה שייך לומר לשון "ראה", כי בא לומר שהיה מבחין הבחנה יתירה ללמוד קל וחומר מן אלו מלכים שהיו שומרים אותם:

[ב] ולפיכך ויגר מואב. פירוש, כי אין "ויגר" (פסוק ג) מילתא בפני עצמו, דאם כן "וירא בלק את כל אשר עשה" מאי בא לאשמועינן, אלא "ויגר" הוא מחובר אל "וירא בלק". והקשה הרא"ם, דאם כן הוי למכתב 'וכי רב הוא', דהא "ויגר מואב" קאי על "וירא בלק", אם כן "כי רב הוא" מילתא בפני עצמו, וראוי להיות 'וכי רב'. ואין קשיא, דשפיר כתב "כי רב הוא", והכי פירושו, כי מואב ראה אשר עשה לאמורי, ולפיכך ויגר מן ישראל. שאין לתלות מה שנצחו לאמורי היה במקרה, דלפעמים מקרה קרה אף על גב שאין דרך להיות, דהא "כי רב הוא", ואם כן יש לתלות בריבוי שלהם, ולא במקרה:

ואין להקשות, אם כן לא לכתוב רק 'וירא בלק את ישראל כי רב הוא', כיון דעיקר תליא במה שרב הוא, אין זה קשיא, ד"כי רב הוא" אין זה ראיה גם כן, דלפעמים עם רב לא יוכל לנצח, אם אינם בעלי מלחמה. אבל השתא "וירא בלק את אשר עשה לאמורי ויגר מואב כי רב הוא", והשתא אין לתלות שני דברים במקרה; לומר כי מה שנצחו היה במקרה, וריבוי שלהם לא הוי כלום, דאין המדה לומר כך, אלא יש לתלות מה שנצחו בריבוי שלהם:

[ג] קצו בחייהם כמו קצתי בחיי. כך "ויקץ מואב" רצונו לומר קצו בחייהם. ומה שפירש רש"י מלת "ויקצו מפני בני ישראל" בפרשת שמות (שמות א', י"ב) 'נעשו כקוצים בעיניהם', וכאן לא פירש (קושית הרא"ם), היינו מפני ששם קשה למה קצו בחייהם, דלא שייך קצו בחייהם אלא כאשר מיצר לאדם, ואז קץ בחייו, ואם כן למה קצו מצרים בחייהם, שהרי לא היו ישראל מצירים את מצרים עד שקצו מצרים בחייהם, ולפיכך פירש (רש"י שמות א, יב) שנעשו כקוצים בעיניהם, אבל אין כאן לדרוש. אבל בבמדבר רבה (כ, ג) בפרשת וירא [בלק] דרשו גם כן (ויקוצו) ["ויקץ"] נעשו כקוצים בעיניהם, והיינו מדכתב לשון "ויקץ", ולא כתב 'ויצר מפני ישראל'. ומפני שאינו כל כך פשוטו של מקרא, לא הביא רש"י זה:

[ד] המכה את מדין בשדה מואב. מפרש בפרשת וישלח (רש"י בראשית לו, לה). וליכא למימר אדרבא, שהיו באים מדין לעזור את מואב, והרי בן בדד בא עליהם למלחמה, דאם כן למה הרג מדין דוקא, ולא את מואב:

[ה] מה ראו ליטול עצה וכו'. דאין לומר מפני יראתן עשו שלום ביניהם, דהא קרא מוכח שבאו ליטול עצה, מדכתיב "ויאמר מואב אל זקני מדין", ולא כתיב 'ויאמר מואב אל מדין', אלא בשביל עצה באו אל זקני מדין, ליטול עצה. ולמה עצה בקשו מהם:

[ו] כל מה שהשור מלחך וכו'. דאם לא כן, 'כלחוך הבהמה' מיבעי ליה (כ"ה ברא"ם):

[ז] מנסיכי מדין היה. טעות סופר הוא, דמנא ליה דמנסיכי מדין היה. ובמדבר רבה (כ, ד) אמרו כך; "מלך למואב בעת ההיא", והלא נסיך היה, דכתיב (ר' יהושע יג, כא) "את אוי ואת רקם וגו' נסיכי סיחון יושב הארץ". והקשה הרא"ם, דמנא ליה לרז"ל לומר שהיה בלק נסיך, בשלמא חמשת מלכי מדין צריך לומר שהיו נסיכים, דהקשו רז"ל כתיב (להלן לא, ח) "את אוי ואת רקם [ואת צור ואת חור ואת רבע] חמשת מלכי מדין", וביהושע כתיב (ר' יג, כא) "את אוי ואת רקם [ואת צור ואת חור ואת רבע] חמשת נסיכי סיחון", קשו קראי אהדדי. ומתרץ, בחיי סיחון היו נסיכים, וכשמת סיחון היו מלכים. אבל בלק, מנא ליה לומר שהיה נסיך מתחלה. ויראה, דכיון דכתיב בקרא (לעיל כא, כו) "והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו", אם כן כל הארץ היה לסיחון, בודאי לא היה בלק מלך בחיי סיחון, שלמה יהיה בלק מלך בחיי סיחון, שהרי במדין נמי היה סיחון ממנה שם נסיכים ולא היו מלכים, ואם כן אי אפשר לומר דהיה בלק מלך בחיי סיחון, רק נסיך היה במואב, כמו שהיו נסיכים במדין:

1. או: אֵלּוּ