מפרשי רש"י על במדבר כב יא
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ב • פסוק י"א | >>
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃
רש"י
"קבה לי" - (במדבר רבה) זו קשה מארה לי שהוא נוקב ומפרש
"וגרשתיו" - (שם) מן העולם ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ איני מבקש אלא להסיעם מעלי ובלעם היה שונאם יותר מבלק
רש"י מנוקד ומעוצב
קָבָה לִּי – זוֹ קָשָׁה מֵ"אָרָה לִּי", שֶׁהוּא נוֹקֵב וּמְפָרֵשׁ (שם).
וְגֵרַשְׁתִּיו – מִן הָעוֹלָם. וּבָלָק לֹא אָמַר אֶלָּא "וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ" (לעיל פסוק ו); אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְהַסִּיעָם מֵעָלַי. וּבִלְעָם הָיָה שׂוֹנְאָם יוֹתֵר מִבָּלָק (תנחומא שם).
מפרשי רש"י
[כ] זו קשה מארה לי. דאם לא כן, למה אמר "קבה", ובלק בקש "ארה" (פסוק ו), אלא שהיה שונא את ישראל יותר מבלק (במד"ר כ, ט). ומה שאחר כך (פסוק יז) בקש בלק "קבה" (קושית הרא"ם), היינו מפני שהשיב בלעם כי הקדוש ברוך הוא אמר "לא תאר כי ברוך הוא" (ר' פסוק יב), ואם כן לא יוכל לקללם אלא בלשון "קבה", אבל מתחילה אמר כי די ב"ארה", ואין צריך יותר. ומה שמפרש רש"י כי "קבה" מלשון 'נוקב', אף על גב דשורש 'נוקב' הנו"ן שורש, ושורש 'קבה' אין בה נו"ן (קושית הרא"ם), אין זה קשיא, כי כבר ידוע כי חכמי צרפת (ר' ראב"ע שמות ז, א) סוברים שכל אותן שאינן מגזרת השלמים הם ענין אחד להם. וכבר בארנו זה במלת "נבוכים הם בארץ" (שמות י"ד, ג'). וכן הוא דעת רז"ל באמת (במד"ר כ, ט), ולפיכך הביאו רז"ל ראיה מן 'נוקב' אל 'קבה', וכן הרבה. ואין זה מקומו, ובמקום אחר נתבאר, ובפרשת חקת אצל "מי נדה" (לעיל פי"ט אות יא):
[כא] וגרשתיו מן העולם. דאם לא כן, 'וגרשתיו מן הארץ' מבעיא ליה, כמו שאמר בלק (פסוק ו) "ואגרשנו מן הארץ" (כ"ה ברא"ם). ואין לומר דלשון קצרה נקט, וכוונתו לגרשו מן הארץ, כיון שהדבור הוא כלפי הקדוש ברוך הוא, שיתן לו רשות ללכת לקלל, אם לא היה כוונתו לגרש אותם מן העולם - לא היה מדבר אל השם יתברך כך, דאחר שלשונו משמע גרושין מן העולם, שמא אין הקדוש ברוך הוא יתן לו רשות לגרש אותם מן העולם. אלא שהיה כוונתו לגרש אותם מן העולם. ואין לומר שהקדוש ברוך הוא יודע מחשבת אדם איך היה כוונתו, מכל מקום אין הקדוש ברוך הוא משיב אלא לפי הדבור היוצא מן האדם: