קטגוריה:בראשית מד יד

יהודה נעשה מנהיג הקבוצה.
האחים באו לביתו של יוסף. לא נאמר שהם נכנסו לתוך הבית, ואם הם נכנסו בכוח או שהמשרת של יוסף פתח את הבית לפניהם. בהמשך רואים שהם היו בתוך הבית כאשר יוסף פוקד: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי" (ביאור:בראשית מה א). סביר להניח שהפגישה היתה בתוך הבית.
האחים באו לביתו של יוסף, ונכנסו לבית. בפעם הקודמת כאשר הם הובאו לביתו של יוסף האחים פחדו להכנס לבית מפחד שהשליט מתכנן "לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ" (ביאור:בראשית מג יח). עכשו השליט כבר העליל עליהם ואין להם מה להפסיד. האחים מוכנים להלחם ולמות.

האחים לא ענו לטענה של המשרת על הכלי שנגנב: "הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ, וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ" (ביאור:בראשית מד ה), הרי בעייניהם מכשפים ומנחשים מקומם בבור, והם לא מאמינים לשטוית האלה. מדובר כאן רק בגביע כסף בעל ערך מסוים.

מעניין שהאחים באו לביתו של יוסף בזמן שהם לא ידעו איפה הוא נמצא, והם לא שאלו אודותיו. ואפילו אם הם שאלו את המשרת הוא לא יכול היה לדעת.
הם נכנסו לבית, ולא ברור אם הם בקשו רשות או פלשו בעוצמה לבית. הם הודיעו ליוסף אנחנו לא רק לוקחים גביע, אנחנו לוקחים את הבית!

עברו לפחות מספר שעות מאז הבוקר, הן חמורים לא הולכים מהר, וכל הרדיפה והחיפוש לקחו זמן. יוסף חיכה להם ולא הלך לעבודתו. כך יוסף היה בבית, כאילו שהגביע הזה הוא בעל חשיבות.

יוסף ידע שבמידה והוא לא ינהל את העניינים כראוי תהיה מלחמה, וכמובן יש מרגלים בביתו והדבר יתפרסם, ככתוב: "וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מה ב) והוא יהיה בצרות בעיני פרעה.

האחים זכרו את תפילת יעקב: "וְאֵל שַׁדַּי, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ" (ביאור:בראשית מג יד), והם מתחילים בטוב ונותנים לשליט כבוד מלכים.
ייתכן שהאחים הופתעו לראות אותו בבית, אבל הם נופלים לפניו בכניעה. אולם לשני הצדדים ברור שמילה אחת, והבית על אנשיו יעלה באש.

הפעם השניה שכל האחים, כולל בנימין, משתחווים ליוסף השליט.
אולם הם לא השתחוו ליוסף ביודעין. הם נתנו כבוד לשליט מצרים ולא ליוסף. לכן גם בשלב זה הנבואה לא התקימה במלואה.

יוסף רצה לדעת האם האחים שבו מדרכם הרעה.

• לצורך זה הוא רצה לדעת אם בנימין בחיים, והם לא הרגו את הבן האחרון של רחל, האישה האהובה של יעקב.

כאשר האחים הביאו לפניו את בנימין והוא היה יכול לזהות אותו לפי הדמיון לאימו, ולפי המגבלות הנפשיות שלו, יוסף ידע שבנימין חי, יעקב סרב תקופה ארוכה לשלוח אותו, והאחים לא ניסו להביא ילד אחר במקום בנימין.

יוסף רצה לברר עוד שתי שאלות:

• האם האחים הרגו את אביהם כדי שיוכלו לקחת את בנימין למצרים?
• האם האחים יפקירו את בנימין, ויתנו לו להלקח לעבדות אצל השליט המצרי?

במידה והאחים יפקירו את בנימין, זה סימן שהם הרגו את אביהם ואין להם צורך בבנימין, והם ישמחו להפטר מהילד המוגבל הזה.

כאשר האחים סרבו להפקיר את בנימין, יוסף הבין שיעקב הרשה לבניו לקחת את בנימין למצרים בגלל הרעב, האחים והמשפחה לא ברחו ללבן מפני הרעב, יעקב חי ויהיה מאוד עצוב בלי בנימין, והאחים לא מוכנים לפגוע באביהם או בבנימין. יוסף הבין שהאחים עברו את הבחינה, והגיע הזמן להקשיב להם ולגלות להם שהוא יוסף בצורה דרמטית ביותר.