בראשית רבה נ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְגוֹ'" (יחזקאל א, יד): "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" א"ר אייבו רצות אין כתיב כאן אלא רצוא רצין לעשות שליחותן כמראה הבזק ר"י בשם רבי סימון בשם רבי לוי בר פרטא כזה שהוא בוזק גפת בכירה רבי חייא בר אבא אמר כרוחא לזיקא רבנן אמרי כזיקא לעננא נפטרים מאברהם בשש שעות ובאין סדומה בערב אלא מלאכי רחמים היו והיו ממתינים וסבורים שמא ימצא להם זכות וכיון שלא מצא להם זכות "ויבואו שני המלאכים סדומה בערב":