בראשית רבה לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · לא · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה לא[עריכה]

בראשית רבה פרשה לא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

בראשית רבה · לא · א · >>


א. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר וְגוֹ'" (יחזקאל ז, יא): "הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע" - "החמס קם" אתמהא ח"ו אינו קם ואם קם "למטה רשע" לחיובו של רשע.
"וְלֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם" לא מינהון ולא מממונם ולא מן תמהתהון למה "וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם" לא היה לשום בריה נחת רוח מהם ולא היה להקב"ה נחת רוח מהם.
"לֹא נֹהַּ בָּהֶם" כההיא דא"ר אבא ב"כ "כי נחמתי כי עשיתים ונח" אפי' נח שנשתייר מהם אינו כדאי אלא שמצא חן ונח מצא חן ולפי שהיו שטופים בזימה נמוחו מן העולם:

<< · בראשית רבה · לא · ב · >>


ב. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" (איוב כד, יא): "בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ".

"בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ" שהיו עושים להם בדריות קטנות "יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ" אפי' יקבים דרכו, ויצמאו. אמר רבי איבו למה יקבים דרכו ויצמאו לפי שהיתה מארה מצויה בעמלו של רשע ולפי שהיו שטופים בזימה וגזל נימוחו מן העולם:

<< · בראשית רבה · לא · ג · >>


ג. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים" (עמוס ה, י): "שנאו בשער מוכיח ודובר תמים יתבעו" דהוה אמר להון ריקים אתם מניחין מי שקולו שובר ארזים ומשתחוים לעץ יבש ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם שנאמר "ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא וגו'":

<< · בראשית רבה · לא · ד · >>


ד. [עריכה]

דבר אחר "קץ כל בשר" כתיב (איוב לה, ט): "מרוב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים".

"מרוב עשוקים יזעיקו" אלו הנעשקים "יְשַׁוְּעוּ מזרוע רבים" אלו העושקים. אלו רבים על אלו ואלו רבים על אלו אלו רבים על אלו בחימוס ממון ואלו רבים על אלו בחימוס דברים עד שנתחתם גזר דינם ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם:

<< · בראשית רבה · לא · ה · >>


ה. [עריכה]

"קץ כל בשר בא לפני" הגיע זמנם להקצץ הגיע זמנן לעשות בתה הגיע קטיגורים שלהן לפני כל כך למה "כי מלאה הארץ חמס מפניהם".

איזהו חמס ואיזה היא גזל א"ר חנינא חמס אינו שוה פרוטה וגזל ששוה פרוטה וכך היו אנשי המבול עושים היה אחד מהם מוציא קופתו מליאה תורמוסים והיה זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה בא ונוטל פחות משוה פרוטה עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין א"ל הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה עמכם שלא כשורה הה"ד (איוב ד, כא): "הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה" בלא חכמת התורה (שם, כ) "מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו" ואין משים אלא דיין היך מה דאת אמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם":

<< · בראשית רבה · לא · ו · >>


ו. [עריכה]

דבר אחר "כי מלאה הארץ חמס" אמר רבי לוי חמס זה עבודת כוכבים חמס זה גילוי עריות חמס זה שפיכות דמים.

חמס זה עבודת כוכבים - שנאמר "כי מלאה הארץ חמס"
חמס זה גילוי עריות שנאמר (ירמיה נא, לה): "חמסי ושארי על בבל"
חמס זה שפיכות דמים שנאמר (יואל ד, יט): "מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי"

חמס - כמשמעו:

<< · בראשית רבה · לא · ז · >>


ז. [עריכה]

"הִנְּנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" ר' הונא ורבי ירמיה בשם רב כהנא בר מלכיה אפילו ג' טפחים שהמחרישה שולטת בארץ נימוחו משל לבן מלכים שהיה לו פדגוג כל זמן שהיה סורח היה פדגוג שלו נרדה ולבן מלכים שהיה לו מניקה כל זמן שהוא סורח היתה מניקתו נרדת כך אמר הקב"ה הנני משחיתם את הארץ הא אנא מחבל להון ומחבל לארעא עמהון:

<< · בראשית רבה · לא · ח · >>


ח. [עריכה]

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר" אמר רבי איסי בד' מקומות נאמר בלשון הזה עשה בג' נתפרש ובאחד לא נתפרש:

"עשה לך תיבת וגו'" אמר רבי נתן תיבותא דאעין דקרדינון.
(יהושע ה, ב): "עשה לך חרבות צורים" נתפרש גלבין דטינרי.
(במדבר י, ב): "עשה לך שתי חצוצרות כסף" נתפרש.
(שם כא, ח) "עשה לך שרף" לא נתפרש.

ר' יודן בשם ר' איבו אמר (משלי א, ה): "ישמע חכם ויוסיף לקח" זה משה שאמר הקדוש ברוך הוא לו למשה עשה לך שרף ולא פירש אמר אם אני עושה אותו של זהב אין הלשון הזה נופל על לשון זה של כסף אין הלשון הזה נופל על לשון זה אלא הרי אני עושה אותו של נחושת לשון נופל על הלשון שנאמר (במדבר כא, ט): "ויעש משה נחש נחשת" מכאן שניתנה תורה בלשון הקודש.

רבי פנחס ורבי חזקיה בשם ר' סימון כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך העולם נברא בלשון הקודש שמעת מימיך אומרים גיני גינייא אנתרופי אנתרופיא גברא גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על לשון הזה:

<< · בראשית רבה · לא · ט · >>


ט. [עריכה]

"קנים תעשה את התיבה" קילין ומדורין.
א"ר יצחק מה הקן הזה מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך.

"וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" הכא את אמר וכפרת אותה וגו' ולהלן את אמר (שמות ב, ג): "ותחמרה בחמר ובזפת" אלא להלן ע"י שהיו המים תשים ותחמרה בחמר ובזפת בחמר מפני הריח ובזפת מפני המים:

<< · בראשית רבה · לא · י · >>


י. [עריכה]

"וזה אשר תעשה אותה" אמר רבי יודן זה וזה עתיד אחד למוד באמתך הה"ד (דה"ב ג, ג): "אורך האמות במדה הראשונה אמות ששים ורוחב אמות עשרים" ולמה הוא קורא אותה אמה תביקין רבי הונא אמר שהיו מתביאות בה רבנן אמרין על שם תיבתו של נח "שלש מאות אמה אורך התיבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה" בר חטיא אמר (תהלים קיט, טז): "בפקודיך אשיחה בחקותיך אשתעשע" לימדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלמין יעשה רחבה אחד מששה בארכה וגבהה א' מעשרה בארכה:

<< · בראשית רבה · לא · יא · >>


יא. [עריכה]

"צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" ר' חוניה ור' פנחס ר' חנין ור' הושעיא לא מפרשין ר' אבא בר כהנא ורבי לוי מפרשין ר' אבא בר כהנא אמר חלון רבי לוי אמר מרגליות רבי פנחס משום רבי לוי אמר כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה לא צריך לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה אלא מרגלית היתה לו והיה תולה אותה ובשעה שהיא כהה היה יודע שהוא יום ובשעה שהיתה מבהקת היה יודע שהוא לילה אמר רבי הונא עריקין הוינן מן קומי גונדא בהדא בוטיטה דטבריה והיה בידינו נרות בשעה שהיו כהים היינו יודעים שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקים היינו יודעים שהוא לילה.

"וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר שלש מאות וס' קילין היו בה עשר אמות על עשר אמות ושתי פלטיות של ארבע אמות קילין מיכן וקילין מיכן וקילין מיכן וקילין מיכן וב' אמות לצדדים ר' נחמיה אמר ט' מאות קילין היו בה וקיל ו' אמות על ו' אמות וג' פלטיות של ד' ד' וקיל מיכן וקיל מיכן וב' אמות לצדדין על דעתיה דרבי יהודה לא ניחא ועל דעתיה דר' נחמיה לא ניחא רבי יהודה ור' נחמיה רבי יהודה אומר כאמתה מלמטה כך אמתה מלמעלה "ואל אמה תכלנה מלמעלה" רבי נחמיה אמר כמין קומרוטון היתה והיה משקיף בה ועולה ומשקיף בה ועולה עד שהעמידה על אמתה שנאמר "ואל אמה וגו'".

"וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים" אמר רבי יצחק למדתך תורה דרך ארץ שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר יהא עושה פתחו מן הצד.

"תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ" תחתיים לזבלים שניים לו ולבניו ולטהורים והעליונים לטמאים ויש מחליפין תחתיים לטמאים שניים לו ולבניו ולטהורים והעליונים לזבלים כיצד היה עושה אלא כמין קטרקטין היה לו פוססן מן הצד.

"תַּעֲשֶׂהָ" אף היא היתה מסייעת את עצמה:

<< · בראשית רבה · לא · יב · >>


יב. [עריכה]

"וַאֲנִי הִנְּנִי" הנני מסכים לדברי מלאכים שהיו אומרין (תהלים ח, ה): "מה אנוש כי תזכרנו".
"אֶת הַמַּבּוּל מַיִם" מים היו וכיון שהיו יורדין היו נעשים מבול.
"לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר כֹּל אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִגְוָע" יצמוק.
"וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּךָ" ברית אתה צריך מפני הפירות שאתה כונס שלא ירקבו ושלא יתעפשו ושלא ישתנו. ברית אתה צריך הגבורים היה אחד מהם נותן רגלו על התהום וסותמו נותן ידו על החלון וסותמה היה בא ליכנס לתיבה והיו רגליו מתערכלות הה"ד (איוב כו, ה): "הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם" ארי היה בא ליכנס לתיבה והיו שיניו קהות הה"ד (שם ד, י) "שאגת אריה וקול שחל ושיני כפירים נתעו" א"ר חייא בר אבא נגר היית ואילולי בריתי שהיתה אתך לא היית יכול ליכנס לתיבה הה"ד "והקימותי בריתי אתך" אימתי לכשתכנס אל התיבה.

"אַתָּה וּבָנֶיךָ" ר' יהודה בר סימון ור' חנין בשם רב שמואל בר ר' יצחק אמר נח כשנכנס לתיבה נאסר לו פריה ורביה הה"ד "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ" לעצמן "וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ" לעצמן כיון שיצא התיר לו הה"ד (בראשית ח, טז): "צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך" אמר ר' אבון כתיב (איוב ל, ג): "בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַלְמוּד" אם ראית חסרון בא לעולם וכפן בא לעולם גלמוד הוי רואה את אשתך כאילו היא גלמודה שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה אמר רבי הונא כתיב (בראשית מא, נ): "וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב":

<< · בראשית רבה · לא · יג · >>


יג. [עריכה]

"וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם וְגוֹ'" א"ר הושעיא אפי' רוחות נכנסים עם נח אל התיבה שנאמר מכל החי מאותן שנבראו להם נפשות ולא נברא להם גופין.
ר"י ורבי נחמיה רי"א ראם לא נכנס עמו אבל גוריו נכנסו רבי נחמיה אמר לא הוא ולא גוריו אלא קשרו נח בתיבה והיה מתלים תלמיות כמן טבריא לסוסתא הה"ד (איוב לט, י): "הֲתִקְשָׁר רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ" בימי רבי חייא בר אבא עלה גורא אחד לא"י ולא הניח אילן עד שעקרו ועשו תענית והתפלל ר' חייא וגעת אמו מן המדבר וירד לקולה.

"זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ" אם ראית זכר רץ אחר נקבה קבלהו נקבה רצה אחר זכר אל תקבל:

<< · בראשית רבה · לא · יד




יד. [עריכה]

"וְאַתָּה קַח לְךָ וְגוֹ'" ר' אבא בר כהנא אמר הכניס עמו דבילה תני משום רבי נחמיה רוב מכנסו דבילה רבי אבא בר כהנא אמר הכניס עמו זמורות לפילים חצובות לצבאים זכוכית לנעמיות. ר' לוי אמר הכניס עמו זמורות לנטיעות יחורים לתאנים גרופית לזיתים על דעתיה דר' אבא בר כהנא "והיה לך ולהם" דבר שהוא לך ולהם ועל דעתיה דרבי לוי "והיה לך ולהם" אתה עיקר והם טפלים לך "ואספת אליך" אין אדם כונס דבר שאינו צריך לו.
"וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה" זה שיכון לעשיית התיבה.

<< · בראשית רבה · לא · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.

פרשת נח