קטגוריה:במדבר י ב
עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עֲשֵׂ֣ה לְ/ךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑/ם וְ/הָי֤וּ לְ/ךָ֙ לְ/מִקְרָ֣א הָֽ/עֵדָ֔ה וּ/לְ/מַסַּ֖ע אֶת־הַֽ/מַּחֲנֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
אונקלוס: | עֲבֵיד לָךְ תַּרְתֵּין חֲצוֹצְרָן דִּכְסַף נְגִיד תַּעֲבֵיד יָתְהוֹן וְיִהְוְיָן לָךְ לְעָרָעָא כְּנִשְׁתָּא וּלְאַטָּלָא יָת מַשְׁרְיָתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | עִיבַד לָךְ מִדִילָךְ תַּרְתֵּין חֲצוֹצְרַן דִכְסַף מִמִינָא קַשְׁיָא עוֹבַד אוּמַן תַּעֲבֵד יַתְהוֹן וִיהוֹן לָךְ לְעַרְעָא כְנִשְׁתָּא וּלְאַטְלָא יַת מַשִׁרְיָתָא: |
רש"י (כל הפרק)
"עשה לך" - (שיהיו תוקעין לפניך כמלך ויהי בישורון מלך)
"עשה לך" - משלך (עשה לך אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר)
"למקרא העדה" - כשתרצה לדבר עם הסנהדרין ושאר העם ותקראם לאסוף אליך תקראם ע"י חצוצרות
"ולמסע את המחנות" - בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן נמצאת אתה אומר ע"פ שלשה היו נוסעים ע"פ הקב"ה וע"פ משה ועל פי חצוצרות
"מקשה" - מהעשת תעשה בהקשת הקורנסמדרש ספרי (כל הפרק)
לא. וידבר ה' אל משה לאמר עשה לך שתי חצוצרות כסף למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו שומע אני הואיל ונוסעים וחונים על פי הדיבור יכול לא יהיו צריכים חצוצרות, ת"ל עשה לך. מגיד הכתוב שאף על פי שנוסעים על פי ה' וחונים על פי ה', צריכים חצוצרות. עשה לך משלך [קח לך משלך]. ויקחו אליך משל צבור, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר אחד זה ואחד זה משל צבור הכתוב מדבר, ומה ת”ל עשה לך קח לך משלך אני רוצה מבהם. אבא חנן אומר משום ר' אלעזר, (למה נאמרה פרשה זו) לפי שהוא אומר בעת הוא אמר ה' אלי פסל לך [ועשית לך ארון עץ] ולא היה אלא משל צבור [שנאמר ועשו ארון עצי שטים] (הא מה ת”ל) [אף] קח לך עשה לך, בשל צבור הכתוב מדבר. [ומה ת”ל ועשית לך ארון עץ, אלא כאן כשעושין רצונו של מקום כאן כשאין עושין רצונו של מקום].
מלבי"ם - התורה והמצוה
לא. עשה לך שתי חצוצרות כסף , אמר לו שחוץ ממה שיהיה להם אות אל הנסיעה על ידי הענן תעשה עוד אות ע"י חצוצרות, בשגם שהחצוצרותהיו משמשים גם למקרא העדה, ולסדר איכות וזמן של נסיעת כל דגל בפני עצמו. ובמ”ש עשה לך פליגי ר' יאשיה ור' יונתן מובא בגמ' (יומא דף ג' ע"ב מנחות דף כח). ובם"ש אבא חנן אומר הגהתי כגי' הגר”א עפ”י הגמ' שם.
לב. שתי חצוצרות , כבר התבאר באילת השחר ( כלל ס”ו ) שכ”מ שבא שם הרבים בצווי אצ"ל בו מספר שנים, כי מסתמא נאמר שהם שנים. ולכן כ"מ שאומר ושני כבשים שתי תורים וכדומה, בא לציין שלא יקח יותר או פחות. עוד בארתי שם ( ס”ז ) שיש הבדל בין מספר שנים שתים בצורת הנפרד ובין שני שתי בצורת הסמיכות. שזה מורה על שווי הנמנים והתדמותם. ועז"א שתי שיהיו שוות. והתבאר באורך בפ' אחרי ( אחרי יז ) . ומ”ש אין מקשה אלא מעשה אומן התבאר למעלה.
הערות
(ב) ובדרוש שאמרתי לפני תקיעת שופר אמרתי כי יש בדברים האלה תפוחי זהב במשכיות כסף, ללמד אותנו ענין של תקיעת שופר אשר נצטוינו ביום הדין אשר כל באי עולם יעברון לפניו כבני מרון, כמו שרמזו חז"ל במ"ש דחצוצרות הוא מהני מילי דאשתני שמייהו ונקרא היום בשם שופר, כמו שרמז במ"ש והיו לכם לחקת עולם לדורותיכם, כי נשארה מצוה זו לדורות ללמד אותנו חוקי ה' ומשפטיו ביום הרת עולם אשר בו יעמיד במשפט כל יצורי עולם, כמ"ש תקעו בחדש שופר כי חק לישראל הוא. ונצטוינו לתקוע שני מיני תקיעות, שהם תקיעה ותרועה, וכל אחד מורה ענין מיוחד כי ההתעוררות אשר יעורר אותנו לחפש את דרכנו ולחקור ולשוב אל ה' יהיה בשני פנים, א] ע"י יראת העונש, ממה שידענו כי באש ה' נשפט ונכונו מהלומות לגו כסילים, ב] ע"י יראת הרוממות, שנכנע מהדר גאונו ורוממות. והנה התרועה בא לעורר פחד ורעדה מאימת הדין ומיראת העונש, ובאה תרועה שברים מצד הספק אם גנוחי גנח או ילולי יליל, שכ"ז מציין פחד העונש, והתקיעה מורה על השמחה, שכן היו תוקעים כשמשחו מלך חדש וכשבא המלך בין העם מרוב שמחתם, וכמ"ש וכי תבואו מלחמה בארצכם והרעותם בחצוצרות, וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות, מבואר שהתרועה היה סימן השבר והצרה, והתקיעה היה סימן השמחה. והנה ההתעוררות לתשובה מצד פחד העונש היא מדרגה שפלה עד מאד כמ"ש בזהר אית מאן דדחיל מקוב"ה בגין דלא ימותון בניהו בחייהי או בגין דלא יחות מנכסי האי יראה לאו הוא יראה שלימתא דאי לית ליה בני או לית ליה נכסי לאו הוא דחיל מקוב"ה, אלא אית לן למדחל מקוב"ה בגין דהוא רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין וכל עלמין כולהו קמיה כלא חשיבין, ובכ"ז לא כל אדם יעלה בהר ה' לירא את ה' יראת הרוממות שזה מיוחד רק לגדולי המעלה היודעים שמו ומכירים רוממותו, אבל כל בני אדם מן ההמון א"א להשיבם אל דרך הטוב רק ע"י פחד יראת העונש, שע"כ גם התורה ברוב דבריה תזהיר את העם שיעבדו את ה' וישובו אליו מפחד הגמול והעונש, כי זה הדרך לחנך את העם ההמונים לשמוע בקול ה' ולשמור מצותיו, וע"כ גם ביום הדין בר"ה נצטוינו להעיר את העם מתרדמתם בשני מיני קולות, בקול תקיעה שמציין שמחה ואהבה, בו יתעוררו גדולי העם יודעי שמו העובדים מאהבה באשר יודעים כי עתה בא המלך הגדול בקרבם לבקר את מעשיהם בקום למשפט אלהים להושיע כל ענוי ארץ, ובקול תרועה בו יתעוררו גם ההמונים הבלתי נכונים להתעורר מאהבה ומשמחה כי בא האלהים אל המחנה, חרדות ילבשו מקול המריע אשר זעקת שבר יעורר ויודיע כי ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ופלס ומאזני משפט לה' היושב על כסא דין והשיב לאיש כפעלו. וע"כ אמר ה' למשה עשה לך שתי חצוצרות כסף. אחד היה מיוחד לקול תקיעה ואחד היה מיוחד להריע בו קול תרועה, והיו לך למקרא העדה ר"ל החצוצרה המיוחד לקול התקיעה יהיה מוכן להזמין בו את העדה שסתם עדה הם הסנהדרין וראשי העם או העם כולו כשהסנהדרין בראשיהם כמ"ש בהתו"ה (ויקרא סי' רמ"א) והחצוצרה השניה שהיה מריע בו את התרועה היה מיוחד למסע את המחנות שהם ההמון כולו, שהם לא יסעו ולא יתעוררו ע"י התקיעה ויראת הרוממות רק ע"י התרועה ופחד העונש ומפרש:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר י ב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.