מפרשי רש"י על במדבר י ב
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק י' • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יב • יז • כא • כה • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃
רש"י
"עשה לך" - (שיהיו תוקעין לפניך כמלך ויהי בישורון מלך)
"עשה לך" - משלך (עשה לך אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר)
"למקרא העדה" - כשתרצה לדבר עם הסנהדרין ושאר העם ותקראם לאסוף אליך תקראם ע"י חצוצרות
"ולמסע את המחנות" - בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן נמצאת אתה אומר ע"פ שלשה היו נוסעים ע"פ הקב"ה וע"פ משה ועל פי חצוצרות
"מקשה" - מהעשת תעשה בהקשת הקורנס
רש"י מנוקד ומעוצב
עֲשֵׂה לְךָ – שֶׁיִּהְיוּ תּוֹקְעִין לְפָנֶיךָ, כְּמֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ" (דברים לג,ה; תנחומא ט).
[עֲשֵׂה לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ (ספרי עב; תנחומא י; יומא ג' ע"ב).
עֲשֵׂה לְךָ – אַתָּה עוֹשֶׂה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְלֹא אַחֵר (תנחומא שם).]
לְמִקְרָא הָעֵדָה – כְּשֶׁתִּרְצֶה לְדַבֵּר עִם הַסַּנְהֶדְרִין וּשְׁאָר הָעָם, וְתִקְרָאֵם לֶאֱסֹף אֵלֶיךָ, תִּקְרָאֵם עַל יְדֵי חֲצוֹצְרוֹת (ספרי עב).
וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת – בִּשְׁעַת סִלּוּק מַסָּעוֹת תִּתְקְעוּ בָּהֶם, לְסִימָן (ספרי שם). נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר: עַל פִּי שְׁלֹשָׁה הָיוּ נוֹסְעִים; עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל פִּי מֹשֶׁה, וְעַל פִּי חֲצוֹצְרוֹת (שם; ברייתא דמלאכת המשכן, פי"ג).
מִקְשָׁה – מֵהָעֶשֶׁת תַּעֲשֶׂה, בְּהַקָּשַׁת הַקֻּרְנָס (ספרי שם).
מפרשי רש"י
[א] בשעת סילוק מסעות וכו'. פירוש, בשעה שהמסעות מסתלקין ממקום שהיו שם נקרא זה 'סילוק מסעות', אז היו תוקעין, שיודעים הכל שהמסעות מסתלקין, ויהיה כל אחד מכין עצמו לילך. ואין פירוש 'סילוק המסעות' בשעה שכבר הסתלקו, כמו שהבין הרא"ם, דזה אינו, דאיך יסעו ואחר כך יתקעו, שהרי קודם היו תוקעין ואחר כך היו נוסעים, אלא האי דנקט 'בשעת סילוק המסעות היו תוקעין', פירושו שהתקיעה הוא סימן לסילוק המסעות. אף על גב שעדיין לא סלקו המסעות, כיון שהשעה הוא, ונסתלק עמוד הענן, נקרא זה 'שעת סילוק המסעות', שעל כל דבר יאמר שהוא שעת דבר זה אף קודם לכן, כיון שיהיה מיד, נקרא שעת זה: