קטגוריה:בראשית מא נ
וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע[1] כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/לְ/יוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּ/טֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָ/רָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּ/וֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּלְיוֹסֵף אִתְיְלִידוּ תְּרֵין בְּנִין עַד לָא עַלַת שַׁתָּא דְּכַפְנָא דִּילֵידַת לֵיהּ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע רַבָּא דְּאוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְיוֹסֵף אִתְיְלִידוּ תְּרֵין בְּנִין עַד לָא עָלַת שַׁתָּא דְכַפְנָא דִילִידַת לֵיהּ אָסְנַת דְרִיבַת בְּבֵית פּוֹטִיפֶרַע רַבָּא דְטָנִיס: |
רש"י (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
כלי יקר (כל הפרק)
"בטרם תבוא שנת הרעב". מכאן שאסור לעשות צרכיו בשני רעבון, ולפ"ז היה לו לומר וליוסף יולד שני בנים בשנת השובע, ויש כדמות סמך לדברי בית שמאי שאומרים (יבמות סא:) שאם יש לאדם שני בנים קיים מצות פ"ו, ואם לא הגיד לנו הכתוב שיולד לו שני בנים בטרם יבא שנת הרעב הייתי אומר שלכך קרא שם שני אפרים כי הפרני אלהים, לפי שנולד בשנת הרעב שכל העולם היו רעבים וליוסף היה בר ופירות לרוב, אבל עכשיו שקראו אפרים קודם שנת הרעב, ודאי קראו כך לפי שאז יצא ידי מצות פריה ורביה, זה"ש כי הפרני אלהים אחר היות לו שני בנים כדברי ב"ש, אמנם לדברי בית הלל שסוברים בן ובת דווקא אין לפרש כך, ויכול להיות רמז מכאן למ"ש שלא יבעול אדם כשהוא רעב ולא כשהוא שבע (רמב"ם הל. דעות ד.יט) על כן לא נאמר בשנת השבע כי מדבר בזמן הממוצע בין שובע לרעב.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא נ.
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים
שְׁנֵי בָנִים
מעניין מאוד שבמשפחת אברהם וזרעו לא מוזכרות בנות באחוז הגיוני. רק "דִּינָה" נולדה ליעקב (ביאור:בראשית מו טו), "וְשֶׂרַח" לאשר (ביאור:בראשית מו יז).
- גם לעשו מוזכרים רק בנים - "אֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו" (ביאור:בראשית כו י).
- גם לישמעאל מוזכרים רק בנים - "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל" (ביאור:בראשית כב יג). אבל בהמשך רואים שהיו לישמעאל בנות: "מָחֲלַת ... אֲחוֹת נְבָיוֹת" (ביאור:בראשית כח ט) ו"בָּשְׂמַת ... אֲחוֹת נְבָיוֹת" (ביאור:בראשית לו ג).
נראה שהתעלמו מהבנות. או שהן התחתנו עם בני ישראל ונשאו את שם הבעל, או שהן התחתנו עם זרים ונמחקו מבני ישראל.
בהמשך, העובדה שנולדו ליוסף שני בנים, איפשרה ליעקב להפוך אותם לשני שבטים וכך יוסף זכה לקבל כפול מאחיו, כראוי לבכור - "אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית כח ה). כדי למנוע שיוסף יקבל יותר שבטים, יעקב בפרוש אומר: ילדים "אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם" (ביאור:בראשית כח ו).
בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב
רש"י מסביר שבזמן רעב, כשחסר אוכל, עדיף לא לבוא לאישה כדי לא להביא ילד נוסף ולהכביד על המשפחה והתינוק. יוסף ידע מתי שנות הרעב יתחילו, וגם ידע שלא יהיה רעב בביתו. לרוב לא ידוע מתי צרות יתחילו, אולם עצתו של רש"י נכונה כאשר אדם כבר נמצא בצרות.
אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע
"פּוֹטִי פֶרַע" מקובל לראות אותו כ"פוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים"(ביאור:בראשית לז לו), שקנה את יוסף לעבד. מכאן שיוסף נשא את בתו של אדונו, שעזר לו וגידל אותו, ובתה של אשת פוטיפר שניסתה לפתות אותו.
למה אסנת?
- הוא התאהב בה בזמן עבדותו
- הוא העניק כבוד והגנה לפוטיפר שעזר לו בעבדותו
- כנער עברי (מעבר לנהר) הוא היה תועבה למצרים, אולם פוטיפר, אשתו ובתו לא תעבו אותו אלא להפך אהבו אותו
- אביה היה, "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן", וכהנים במצרים היו פטורים ממס ולא מכרו את אדמתם לפרעה, כך יוסף הצטרף למשפחת כהנים ומשפחתו גרה על אדמתו וגם הם היו פטורים ממס, עד שקם פרעה, "מֶלֶךְ חָדָשׁ, עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א ח)
- הוא הקל על אחיו למצוא אותו, כי "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם, לְפוֹטִיפַר" (ביאור:בראשית לז לו), ואחיו יכלו לשאול אותם למי הם מכרו את יוסף
- היה לו קל להתחתן איתה ולא לחפש אישה אחרת ומשפחה אחרת ולהיות צפוי לעתיד בלתי נודע
כֹּהֵן אוֹן
פוטיפר היה שר הטבחים. טבח טובח באנשים - ולא עובד במטבח. סביר שהוא היה ראש המשטרה והצבא, שבביתו נמצא בית הסוהר לשרי המלך ונכבדיו. בהמשך שמו של פוטיפר שונה לפוטי פרע והוא נעשה כהן און. כנראה שהוא הוסר מתפקיד ראש הצבא וקיבל משרה המתאימה לאדם בגילו. ייתכן שפרעה העביר את פוטיפר להיות כהן און כדי שליוסף, המשנה למלך, לא יהיה כוח בלתי מוגבל ביחד עם חתנו מפקד הצבא.
הכהנים היו פטורים ממס וקיבלו אוכל בחינם מפרעה: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה: כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה, עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (ביאור:בראשית מז כב), ויוסף חשב שטוב יהיה להיות במשפחתם בשנות הרעב וגם אחר כך.
אוֹן
און הוא אל השמש המצרי. אל השמש היה ראש האלים. בנוסף היתה אילת הירח ועוד מספר אלים לפי כוכבי הלכת בשמים. לפי חלום יוסף השני הוא ניבא שאלי מצרים ישתחוו לו. ייתכן שכאן אנו רואים שאלי מצרים מכבדים את יוסף. אולם החלום השני של יוסף היה חלום נבואה שאלי מצרים ישתחוו לאלוהים ככתוב: "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (שמות יב יב) - וכאן אנו מתודאים שהשמש הוא אל במצרים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא נ"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.