קטגוריה:יואל ד יט
מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מִצְרַ֙יִם֙ לִ/שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶ/אֱד֕וֹם לְ/מִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽ/חֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּ/אַרְצָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"מצרים וגו' ואדום" - סמכן זה לזה לפורעניות אתה מוצא שאילולי מצרים לא היתה אדום שנאמר (מלכים א א) כי ששה חדשים ישב יואב עד הכרית כל זר באדום וכתיב (שם) ויברח הדד הוא ואנשים אדומיים וימצא הדד חן בעיני פרעה וגומר והדד שמע כי שכב דוד עם אבותיו וגומר ובאחרונה ויהי לשטן לשלמה אמר הקב"ה אני אכלה זו וזו
"מחמס בני יהודה" - בשביל חמס שעשו עכו"ם לבני יהודה אשר שפכו את דמםמלבי"ם (כל הפרק)
"מצרים", הוא כולל מאמיני דת הישמעאלים שראש המחריבים בית ראשון היה אשור ובבל שהם נכנסו אחר כך תחת אמונת מצרים, ומשם תהיה המלחמה הראשונה של גוג ומגוג שבני אדום יעלו עליהם ויחריבום כמ"ש בנבואות יחזקאל, ואז "לשמה תהיה", ואח"כ יעלו הישמעאלים על בני אדום שהם החריבו בית שני ע"י הרומיים, שהם ראש לאומות אדום, ועל זה אמר "שאדום" תהיה "למדבר שממה" כמו שפירשתי ביחזקאל (סי' ל"ב וסי' ל"ח ל"ט), וכ"ז יהיה "מחמס בני יהודה" בשתי החורבנות:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"מחמס" - בגמול החמס שעשו למלכי יהודה ועל אדום יאמר
"אשר שפכו" - ר"ל מלבד מה שהרגו מהם בעת נלחמו בם הוסיפו עוד לשפוך דמם בכל ימי הדורות
"ואדום" - הם סוף המציקים וכאומר כל האומות שהרעו לישראל יקבלו את גמולם משלם מראש המציקים עד סוף המציקים
"מצרים" - הם היו ראש המציקים לישראל
מצודת ציון
"מחמס" - ענין עושק וגזל
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "יואל ד יט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.