מצודות על יואל ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יואל · ד · [[מצודות על יואל {{{5}}}|>>]]

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר אשיב" - שאשיב לארצם את בני השבי מיהודה וירושלים ולא זכר שאר השבטים לפי שכל נבואתו היתה רק על יהודה וירושלים לכן לא זכר מהם אבל האמת שגם בני עשרת השבטים ישובו גם המה

מצודת ציון

"שבות" - מלשון שבי

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר פזרו" - שהגלום שמה

"חלקו" - חלקו ביניהם

"ונשפטתי עמם" - אתוכח עמהם על מה שעשו לעמי בימים הקדמונים ר"ל שם אביא עליהם הפורעניות וזה יחשב לויכוח כי בזה יודיע שפשעו

"וקבצתי" - אז אקבץ את כל העכו"ם ואוריד אותם אל עמק יהושפט כן שם המקום שיפלו שם העכו"ם הצובאים על ירושלים

מצודת ציון

"ונשפטתי" - ענין ויכוח

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ביין" - במחיר היין

"ידו גורל" - מי מהם למי

"בזונה" - בשכר זונה באתננה

מצודת ציון

"ואל עמי" - כמו ועל עמי

"ידו" - ישליכו כמו ידו אליה (שם ג)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואם גומלים" - ר"ל ואם לא באה לתשלום גמול רק היא התחלת הרעה דעו שקל מהרה אשלם גמול על ראשיכם כי תפלו עם הנופלים

"הגמול" - וכי אתם משלמים לי גמול על מה שהרעותי לכם כאומר הלא לא הרעותי לכם

"וגם מה אתם לי" - ר"ל מה לכם עלי אתם צור וגו'

מצודת ציון

"גלילות" - מחוזות

"ואם גומלים" - גם תחילת המעשה יקרא בלשון גמול וכן שגמלת לנו (תהלים קלז)

"קל" - ענין מהירות כי דבר קל מהר בלכתו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומחמדי" - דברים חמודים וטובים שנתתי לישראל אתם מחריבי ירושלים בזיתם מהם והבאתם להיכליכם

"אשר כספי" - עתה יפרש הרעה שעשו לישראל ואמר הנה הכסף והזהב שהשפעתי אני לישראל שללתם מהם ביום בוא האויב עליהם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מכרתם" - כי הם היו שכיני ישראל וגנבו קטניהם ומכרום למען ירחקו מגבולם לבל יגולה הדבר

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני מעירם" - אעיר לבם לחזור מן המקום שנמכרו לבוא אל ארצם ר"ל בניהם ישובו הנה ועל ידם אשיב גמוליכם על ראשיכם

מצודת ציון

"מעירם" - מלשון התעוררות

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ה' דבר" - כאומר ומי ישוב אמריו

"ומכרתי" - אמסור את בניכם ביד בני יהודה אלו שחזרו לארצם והם ימכרום לאנשי שבא היושבים ממרחק למען לא ישיבו לארצם לרב המרחק

מצודת ציון

"ומכרתי" - ענין מסירה כמו כי צורם מכרם (דברים לב)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קדשו מלחמה" - היא מלחמת גוג על ירושלים

"קראו" - את זאת האמור למטה הכריזו דין העכו"ם

מצודת ציון

"קדשו" - הזמינו

"העירו" - מלשון התעוררות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"החלש" - אף החלש יתחזק לבא במלחמה

"כתו" - שברו אתיכם לעשות מהם חרבות ומזמרותיכם לעשות רמחים

מצודת ציון

"כותו" - מלשון כתישה וטחינה

"אתיכם" - שם כלי עשוי לחפור בו כמו ואת אתו (שמואל א יג)

"לחרבות" - מלשון חרב

"ומזמרותיכם" - שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן וחניתותיהם למזמרות (ישעיהו ב)

"לרמחים" - הוא מכלי מלחמה

"החלש" - תש הכח

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמה" - במקום המלחמה יוריד ה' את גבוריך בעמקי השאול

מצודת ציון

"עושו" - התקבצו וכן תרגם יונתן ויתכנשון ויתכן שהוא בדרך שאלה מן ועיש על בניה תנחם (איוב לח) שהם קבוצת כוכבים

"הנחת" - ענין ירידה כמו מי יחת עלינו (ירמיהו כא)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי שם אשב" - כאומר הנה שם מקום המלחמה יורה על רעתם כי שם אשפוט את כל העכו"ם מסביב על מה שהרעו

"יעורו" - כל העכו"ם יתעוררו ויעלו אל עמק יהושפט הוא מקום המלחמה

מצודת ציון

"יעורו" - מלשון התעוררות

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי רבה רעתם" - ונתמלאה הסאה

"השיקו היקבים" - היין היורד אל היקבים השמיעו הרעשת קול והוא גמר מלאכת היין ר"ל בא תכליתם

"באו רדו" - חזר והמשילם לגת שמלאוה ענבים שיורדים בו הדורכים ר"ל בא העת לכלותם והוא כפל ענין במ"ש

"שלחו מגל" - המשיל העכו"ם לתבואה שנגמר בשולה ובא זמן הקציר ואמר שלחו בה המגל כי כבר נתבשלה התבואה ועומדת לקצירה ור"ל הרגו אותה כי בא העת

מצודת ציון

"מגל" - הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן ותופש מגל (שם ג)

"בשל" - ענין גמר הגידול

"גת" - הוא המקום שדורכים בו הענבים

"השיקו" - ענין השמעת קול

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יום ה'" - יום המשפט שיהיה בעמק החרוץ

"המונים" - כתות כתות מהמון רב יפלו בעמק החרוץ הוא עמק יהושפט ויקרא עמק החרוץ כי שם יעשו בהם משפט חרוץ ומתוך

מצודת ציון

"החרוץ" - ענין חתוך וגזור וכן אתה חרצת (מלכים א' כ)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קדרו" - בעבור גדול הצרה ידמה להם כאלו נחשכו המאורות

מצודת ציון

"קדרו" - ענין חשך ושחרות

"אספו" - הכניסו

"נגהם" - ענין אורה וזריחה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומעוז לבני ישראל" - כפל הדבר במ"ש

"ורעשו שמים וארץ" - ר"ל יחרדו שרי מעלה של העכו"ם אשר בשמים ממעל והעכו"ם אשר בארץ מתחת

"מחסה לעמו" - לבל יהיו נלקים עמהם

"ומירושלים יתן קולו" - כפל הדבר במ"ש

"מציון ישאג" - כי יחזיר שכינתו לציון ומשם ישאג לאיים ולהחריד

מצודת ציון

"מחסה" - מלשון חסיון

"ומעוז" - ענין חוזק

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידעתם" - אז תדעו אשר אני ה' שוכן בציון כי כבר החזרתי שכינתי לתוכה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשקה" - מן המעיין הזה ישקה את עמק השיטים להיות נמשך כנהר

"ומעיין" - הוא הנחל האמור בנבואת (יחזקאל שם מ"ז) והוא המקום האמור בנבואת זכריה (זכריה י"ד)

"תלכנה חלב" - שם יהיה מרעה שמן ותתרבה חלב הצאן וכאלו הגבעות מוליכות ומזילות את החלב

"וכל אפיקי יהודה" - המקומות שביהודה שהיו מדרכם למשוך את המים יחזרו להמשיך כמאז

"יטפו ההרים עסיס" - ר"ל הרבה ענבים יגדלו בהרים והיין יהיה נוטף מהם והוא ענין גוזמא

מצודת ציון

"יטפו" - מלשון הטפה והזלה

"עסיס" - כן נקרא היין וכן על עסיס כי נכרת (לעיל א)

"אפיקי" - כן יקראו המקומות שנגרים שם המים בחוזק

"נחל" - עמק

"השטים" - שם מקום

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחמס" - בגמול החמס שעשו למלכי יהודה ועל אדום יאמר

"אשר שפכו" - ר"ל מלבד מה שהרגו מהם בעת נלחמו בם הוסיפו עוד לשפוך דמם בכל ימי הדורות

"ואדום" - הם סוף המציקים וכאומר כל האומות שהרעו לישראל יקבלו את גמולם משלם מראש המציקים עד סוף המציקים

"מצרים" - הם היו ראש המציקים לישראל

מצודת ציון

"מחמס" - ענין עושק וגזל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירושלים" - כפל הדבר במ"ש

"לעולם תשב" - תתקיים לעולם ולא תחרב עוד

מצודת ציון

"תשב" - ענין עכבה וקיום

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וה' שוכן בציון" - כאומר אל יפחדו ישראל פן כשידעו העכו"ם שנחרץ משפטם להרג יתחזקו לנקום נקם מישראל בחשבם כאשר יאבדו יאבדו כי ה' שוכן בציון ויגן על עמו ולא יהיה לאל ידם

"ונקיתי" - ר"ל אף שאנקה את העכו"ם מעון החמס במה שישראל ישובו לקחת מהם כספם וזהבם הנה עון שפיכת דמם לא אנקה בכופר ממון כ"א בדם שופכו

מצודת ציון

"ונקיתי" - מלשון נקי וברור

<< · מצודות על יואל · ד · [[מצודות על יואל {{{5}}}|>>]]