בראשית רבה לא יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יא.    [ עריכה ]
"צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" ר' חוניה ור' פנחס ר' חנין ור' הושעיא לא מפרשין ר' אבא בר כהנא ורבי לוי מפרשין ר' אבא בר כהנא אמר חלון רבי לוי אמר מרגליות רבי פנחס משום רבי לוי אמר כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה לא צריך לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה אלא מרגלית היתה לו והיה תולה אותה ובשעה שהיא כהה היה יודע שהוא יום ובשעה שהיתה מבהקת היה יודע שהוא לילה אמר רבי הונא עריקין הוינן מן קומי גונדא בהדא בוטיטה דטבריה והיה בידינו נרות בשעה שהיו כהים היינו יודעים שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקים היינו יודעים שהוא לילה.

"וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר שלש מאות וס' קילין היו בה עשר אמות על עשר אמות ושתי פלטיות של ארבע אמות קילין מיכן וקילין מיכן וקילין מיכן וקילין מיכן וב' אמות לצדדים ר' נחמיה אמר ט' מאות קילין היו בה וקיל ו' אמות על ו' אמות וג' פלטיות של ד' ד' וקיל מיכן וקיל מיכן וב' אמות לצדדין על דעתיה דרבי יהודה לא ניחא ועל דעתיה דר' נחמיה לא ניחא רבי יהודה ור' נחמיה רבי יהודה אומר כאמתה מלמטה כך אמתה מלמעלה "ואל אמה תכלנה מלמעלה" רבי נחמיה אמר כמין קומרוטון היתה והיה משקיף בה ועולה ומשקיף בה ועולה עד שהעמידה על אמתה שנאמר "ואל אמה וגו'".

"וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים" אמר רבי יצחק למדתך תורה דרך ארץ שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר יהא עושה פתחו מן הצד.

"תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ" תחתיים לזבלים שניים לו ולבניו ולטהורים והעליונים לטמאים ויש מחליפין תחתיים לטמאים שניים לו ולבניו ולטהורים והעליונים לזבלים כיצד היה עושה אלא כמין קטרקטין היה לו פוססן מן הצד.

"תַּעֲשֶׂהָ" אף היא היתה מסייעת את עצמה: